המשבר הנוכחי בין ישראל לארה"ב הוא מהותי ורציני. גם אם ימצא לו פיתרון פורמלי, הוא יהיה פיתרון זמני, עד המשבר הבא שאינו רחוק.

 

כיוון שלמשבר זה תהיינה תוצאות מזיקות לאינטרס הלאומי יש צורך בגיבוש פיתרון של אמת, בר קיימא. לשם כך יש להניח עשר הנחות:

 

האחת – ישראל אינה יכולה לעמוד לאורך זמן בעימות עם ידידיה בעולם, כאשר הלגיטימיות שלה הולכת ונשחקת. תוך זמן לא רב ישפיע המצב על הכלכלה הישראלית, שפניה כידוע לשוקי העולם.

 

השניה – בלא הפסקה של ממש בהרחבת ההתנחלויות, כולל בבניית שכונות חדשות במזרח ירושלים, תמשיך ישראל לאבד את תמיכת ידידיה ואת הלגיטימיות הבינלאומית.
 

השלישית – ישראל אינה יכולה לחיות בצילה של איראן גרעינית. העליה תפסק, הגירת צעירים משכילים ומוכשרים לחו"ל תגבר, ההשקעות הזרות תפחתנה בהרבה. ישראל שאינה עוד בית בטוח ליהודי התפוצות, שאין בה תנופת יזמות ומצויינות,  משמעה קץ החלום הציוני. איראן גרעינית תגביר את תעוזתם של הקיצוניים באיזור, תאיים על המתונים, תביא תוך שנים מעטות לנשק גרעיני בידי סעודיה ומצרים. מאזן ההרתעה האזורי ישתנה דרמטית לרעתה של ישראל.

 

הרביעית – בינימין נתניהו, בהינתן תפיסת עולמו המוצקה בנושא זה, אינו יכול להרשות לעצמו להיות ראש הממשלה שבמשמרתו הפכה איראן למדינה גרעינית.
 

חמישית – בהעדר "סנקציות משתקות" שיביאו לערעור המשטר בטהראן יש סבירות לכך שכבר בשנת 2011 תהינה לאיראן פצצה או שתיים.

 

השישית – פעולה צבאית ישראלית כנגד מתקני הגרעין האיראני עשויה לשתק לשנים אחדות את פרוייקט הגרעין.  תגובת הנקם תהיה כואבת לישראל, אך נסבלת.
 

השביעית- ולו רק מטעמים של פוליטיקה פנימית, יקשה על הנשיא אובמה לפעול צבאית כנגד איראן ולפתוח בכך זירת לחימה שלישית לארה"ב בנוסף לעיראק ולאפגניסטן.

 

השמינית – התגרענות איראן בעת כהונתו, תביא לנשיא אובמה נזק פוליטי רב. נזק פוליטי הרסני תגרומנה לו תוצאותיה של פעולה ישראלית עצמאית: עליית מחירי הנפט ונפגעים אמריקאים בפיגועי נקם.

 

התשיעית – מטעמים מעשיים, בהעדר סנקציות של ממש, לא תוכל ישראל להמתין לאחרי החורף הבא. כלומר היא תאלץ לפעול סמוך לבחירות לקונגרס ולסנאט שתערכנה בנובמבר הקרוב. בחירות שתחרוצנה את גורל כהונתו של אובמה כנשיא.
 

העשירית – בלא לגיטימיות בינלאומית, כאשר גם ידידיה כועסים עליה, יקשה מאד על ישראל לפעול לבדה.
 

עשר ההנחות האלה ממחישות כמה מסובך הוא המצב. שיקלולן מכוון לפיתרון אחד של המשבר ביחסים עם ארצות הברית ולפיו:
ישראל תתחייב להפסקה בלתי מוגבלת בזמן של הרחבת ההתנחלויות ומאחזים, להימנע מבניית שכונות חדשות גם בשטח המוניציפלי של מזרח ירושלים ולמנוע בנייה ישראלית בתוככי שכונות ערביות.
 

ארצות הברית, ללא תלות במועצת הביטחון,שם נדונות הסנקציות לסירוס, תיישם את חקיקת הקונגרס בדבר סנקציות כנגד איראן (אמברגו על מכירת דלקים, אמברגו על השקעות ושידרוגים בתעשיית הנפט והגז האיראנית, חרם כולל על מערכת הבנקאות האיראנית). היא תצרף אליה במעשה זה את שותפותיה הטבעיות ומדינות אירופאיות חשובות.
 

רק פיתרון משולב כזה יענה על הצרכים הביטחוניים של ארצות הברית וישראל. לראש הממשלה יימצא רוב בכנסת שיעדיף שיתוף עם ארה"ב בנושא קיומי מאשר לרצות את הימין הקיצוני.