אני מעביר לעיונך מאמר שפרסמתי היום ב"ידיעות אחרונות".

 

                                                     שבת שלום,
 

 ההסכם המתגבש בין איראן לבין שש המדינות הוא התגלמות כניעת המערב הדמוקרטי לאיסלאם הקיצוני.

מה מקבלת איראן בהסכם זה אם תואיל לאשרו?
קודם כל לגיטימיות למשטר האייתולות. העם האיראני בהפגנות ההמונים בחודש יוני שלל את הלגיטימיות של המשטר. שש המדינות מעניקות לאייתולות את מה שלא נתן להם העם האיראני.
הדבר השני – ההסכם מסדיר אספקת דלק גרעיני לכור המחקר בטהראן, באמצעות העשרת האורניום ברוסיה.
והחמור מכל – ההסכם מסיר מעל המשטר בטהראן כל איום של סנקציות כלכליות, שלא לדבר על תקיפה צבאית.
 

איראן למעשה איננה נותנת דבר. היא מוציאה מרשותה 1200 ק"ג של אורניום, שסופו לחזור אליה ברמת העשרה נמוכה. אין בהסכם כל איסור על העשרת אורניום שאינו במניין הכמות הזו. אין בהסכם כל מנגנון פיקוח על ביצועו. אין בו כל התחייבות להימנע מפיתוח טכנולוגיה גרעינית צבאית.
 

שש המדינות (ארה"ב, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין וגרמניה) מודעות היטב לרקורד האיראני של הסתרת והונאת תוכניתה הגרעינית. אין זה מפריע להם לבנות הסכם המבוסס בלעדית על אמונה תמימה בכנותו של המשטר האיראני.
הסחיטה הגרעינית הצליחה מעל למשוער עוד בטרם בנתה איראן את הפצצה הראשונה. שש המדינות הסכימו בשתיקה לדיכוי הברוטלי של זכויות האדם באיראן, לתמיכתה בארגוני הטרור חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, להשתלטותה הזוחלת על עיראק, לחתרנות תחת המשטרים המתונים באיזור, לחבלה המתמדת במאמצי עשיית השלום בין ישראל לערבים. על כל אלה לא דיברו עם נציג איראן. רק דבר אחד ביקשו ממנה וקיבלו – העשרת אורניום מחוץ לגבולותיה.
 

מה שצריך להדאיג אותנו זו הקלות בה התמסרה ארצות הברית להונאה האיראנית. התשוקה לחמוק מעימות עם המשטר באיראן, הנכונות להיות מרומה.
למחרת חתימתו של ההסכם עם איראן תעמוד ישראל למעשה לבדה מול האיום האיראני. כך הזהרתי מעל דפי עיתון זה עוד לפני תריסר שנים.
 

אין לצפות כעת ל"סנקציות המשתקות" עליהן דיברה שרת החוץ קלינטון. איראן קנתה לעצמה בזיל הזול את החירות להמשיך בשלה – בטרור, באלימות, בדיכוי העם, בבניית העוצמה הטילית ובחשאי בפיתוח נשק גרעיני.
 

עלינו לבנות במהירות את היכולות הנדרשות לסיכול האיום הגרעיני האיראני, כאשר תתגלה, במוקדם או במאוחר, תוכנית ההונאה.