כולם מאיצים כעת לסיים את מבצע "עופרת יצוקה". היה זה מבצע חסר תקדים בהיקפו, יחסית לפעולותיה הקודמות של ישראל ברצועת עזה. גם ההרס שנשאיר אחרינו הוא ללא תקדים, והדבר לא ייקל עלינו בזירה המדינית. למבצע כזה צריכה להיות תוצאה אסטרטגית שתצדיק את היקפו. התוצאה הנדרשת היא שלא יהיה עוד בסיס טרור איראני 3 קילומטר משדרות ו-8 קילומטר מאשקלון.
הממשלה אינה עושה די להשגת מטרה זו. נכון לעכשיו, ההתרכזות של המגעים הדיפלומטיים היא על הסוגיה ההנדסית של אטימת גבול מצרים-עזה, ולא על יצירת מציאות אחרת בעזה. אם אין בעזה מי שיקבל מאיראן את הטילים ואת הכסף, הבעיה ההנדסית-טקטית היא משנית. אם נשאר בעזה שלטון חמאס, היא כבר ימצא איך לעקוף את המכשולים ולהצטייד מחדש.

ההחמצה של המבצע היא שעזה תישאר ככל הנראה תחת שלטון החמאס. ההחמצה הזו איננה של צה"ל, שעשה עבודה מצויינת, היא של הדרג המדיני.
מה יקרה? מנהיגי חמאס יצאו לאחר הפסקת האש ממחילותיהם, יערכו מצעד ניצחון ברחובה הראשי של עזה, וכמו חיזבאללה ב-2006 יצרו דימוי של ניצחון. "שלושה שבועות של כתישה אווירית ולחץ קרקעי של צה"ל לא הכניעו אותנו".

ממשל חמאס בעזה יהיה הכתובת למאות מיליוני דולרים שיגיעו מאיראן, אבל גם ממדינות העולם, כדי לבנות את עזה מחורבותיה. חמאס ישקם את עזה וכך גם את מעמדו לאחר שהביא להריסתה.

מניסיון חיזבאללה בלבנון אנו יודעים שהדרך משיקום פיזי ופוליטי לשיקום צבאי היא קצרה מאד. מי היה מאמין בסוף אוגוסט 2006 כי בסוף 2008 יהיו לחיזבאללה פי שלושה טילים ורקטות?

הממשלה בזבזה את שנת אנאפוליס. פעמים רבות הזהרתי בעבר כי בלא הסכם מסגרת מדיני לא תהיה לנו "אסטרטגיית יציאה" מהמבצע הבלתי נמנע בעזה. כעת, צפויה יציאה בלי אסטרטגיה. יש טקטיקה של שמירת דימוי ההצלחה עד יום הבחירות. חוששני שגם את המבצע הזה הממשלה עומדת לבזבז.

אתמול חוסל סעיד סיאם, מהחשובים והשטניים שבראשי החמאס בעזה. חיסולו הוא הישג מודיעיני ומבצעי. זו הדוגמה למה עוד צריך לעשות בעזה. לא להעמיק את המבצע הקרקעי ולהרחיבו. יש להמשיך וללחוץ את הנהגת החמאס תוך ניצול שליטתנו האווירית, יכולותינו המודיעיניות והעמדות שצה"ל אוחז בהן בפאתי השטח הבנוי של עזה.

הנהגת החמאס קרובה לשבירה. על כן היא כל כך מבקשת הפסקת אש. זה הזמן לעצבים חזקים וליכולת עמידה מול הלחץ המדיני החיצוני. אסור לאפשר את החייאת והמשכת שלטון חמאס בעזה, כי עוד נשלם על כך בעתיד ביוקר.

עלינו גם לנצל שעת כושר זו על מנת להביא לשחרורו של גלעד שליט. כאשר ראשי החמאס בעזה מבינים כי הם עשויים להיות יעד החיסול הבא, אפשר ללחוץ אותם במשא ומתן להפסקת האש גם בנושא אנושי וערכי זה. יש לקוות כי הממשלה לא תחמיץ הזדמנות זו.

שבת שלום,

אפרים סנה

פרשת השבוע	הדפס

פרשת השבוע - 16.1.2009 כולם מאיצים כעת לסיים את מבצע "עופרת יצוקה". היה זה מבצע חסר תקדים בהיקפו, יחסית לפעולותיה הקודמות של ישראל ברצועת עזה. גם ההרס שנשאיר אחרינו הוא ללא תקדים, והדבר לא ייקל עלינו בזירה המדינית. למבצע כזה צריכה להיות תוצאה אסטרטגית שתצדיק את היקפו. התוצאה הנדרשת היא שלא יהיה עוד בסיס טרור איראני 3 קילומטר משדרות ו-8 קילומטר מאשקלון. הממשלה אינה עושה די להשגת מטרה זו. נכון לעכשיו, ההתרכזות של המגעים הדיפלומטיים היא על הסוגיה ההנדסית של אטימת גבול מצרים-עזה, ולא על יצירת מציאות אחרת בעזה. אם אין בעזה מי שיקבל מאיראן את הטילים ואת הכסף, הבעיה ההנדסית-טקטית היא משנית. אם נשאר בעזה שלטון חמאס, היא כבר ימצא איך לעקוף את המכשולים ולהצטייד מחדש. ההחמצה של המבצע היא שעזה תישאר ככל הנראה תחת שלטון החמאס. ההחמצה הזו איננה של צה"ל, שעשה עבודה מצויינת, היא של הדרג המדיני. מה יקרה? מנהיגי חמאס יצאו לאחר הפסקת האש ממחילותיהם, יערכו מצעד ניצחון ברחובה הראשי של עזה, וכמו חיזבאללה ב-2006 יצרו דימוי של ניצחון. "שלושה שבועות של כתישה אווירית ולחץ קרקעי של צה"ל לא הכניעו אותנו". ממשל חמאס בעזה יהיה הכתובת למאות מיליוני דולרים שיגיעו מאיראן, אבל גם ממדינות העולם, כדי לבנות את עזה מחורבותיה. חמאס ישקם את עזה וכך גם את מעמדו לאחר שהביא להריסתה. מניסיון חיזבאללה בלבנון אנו יודעים שהדרך משיקום פיזי ופוליטי לשיקום צבאי היא קצרה מאד. מי היה מאמין בסוף אוגוסט 2006 כי בסוף 2008 יהיו לחיזבאללה פי שלושה טילים ורקטות? הממשלה בזבזה את שנת אנאפוליס. פעמים רבות הזהרתי בעבר כי בלא הסכם מסגרת מדיני לא תהיה לנו "אסטרטגיית יציאה" מהמבצע הבלתי נמנע בעזה. כעת, צפויה יציאה בלי אסטרטגיה. יש טקטיקה של שמירת דימוי ההצלחה עד יום הבחירות. חוששני שגם את המבצע הזה הממשלה עומדת לבזבז. אתמול חוסל סעיד סיאם, מהחשובים והשטניים שבראשי החמאס בעזה. חיסולו הוא הישג מודיעיני ומבצעי. זו הדוגמה למה עוד צריך לעשות בעזה. לא להעמיק את המבצע הקרקעי ולהרחיבו. יש להמשיך וללחוץ את הנהגת החמאס תוך ניצול שליטתנו האווירית, יכולותינו המודיעיניות והעמדות שצה"ל אוחז בהן בפאתי השטח הבנוי של עזה. הנהגת החמאס קרובה לשבירה. על כן היא כל כך מבקשת הפסקת אש. זה הזמן לעצבים חזקים וליכולת עמידה מול הלחץ המדיני החיצוני. אסור לאפשר את החייאת והמשכת שלטון חמאס בעזה, כי עוד נשלם על כך בעתיד ביוקר. עלינו גם לנצל שעת כושר זו על מנת להביא לשחרורו של גלעד שליט. כאשר ראשי החמאס בעזה מבינים כי הם עשויים להיות יעד החיסול הבא, אפשר ללחוץ אותם במשא ומתן להפסקת האש גם בנושא אנושי וערכי זה. יש לקוות כי הממשלה לא תחמיץ הזדמנות זו. שבת שלום, אפרים סנה 1/23/2009 http://www.sneh.org.il/ ד``ר אפרים סנה