בחירתו של שמעון פרס לנשיא המדינה היא ללא ספק פרשת השבוע שחלף. חשיבות הבחירה מתעצמת עוד יותר לאחר שנה שבה היה מוסד הנשיאות מבוע של ידיעות צהובות, מושא של ביזוי שלא היה כמוהו גם בנחשלות שבאומות. הציבור כמה לנשיאות אחרת והוא קיבל אותה. יום ראשון, 15 ביולי, היה אחד הימים הטובים והבודדים שהיו למדינה הזו בעשור האחרון.
 

התרומה החשובה ביותר אותה יביא לישראל פרס כנשיא, היא הקניית תדמית אחרת בקהילה הבינלאומית. פרס, שכל העולם מכיר ומוקיר, ייצג את המדינה במכובדות, יציג את ישראל כמדינה נאורה, מודרנית ושואפת לשלום. תרומה ייחודית תהיה בכך גם ליהודים בעולם. בשנים האחרונות נפגמה קשות גאוותם על מדינת ישראל. היה קשה להסביר לשכניהם הלא-יהודים את ריבוי פרשות השחיתות בממשל, את המשפטים המביכים של בכירים במדינה. הדברים הביאו להם עוגמת נפש ומבוכה, שלנו החיים בארץ קשה להבינה עד עומקה. כעת חזרה להם הגאווה ואין זה מעט.
 

הערה אישית הכרחית. יחסי שלי עם שמעון פרס ידעו גם תקופות מרות. הייתי ראש מטה ההסברה של יצחק רבין, בפריימריס לראשות העבודה בשנת 1992, בהן ניצח והיה לראש ממשלת ישראל. פרס נטר לי על כך שנים. כשהתפטר בשנת 2003 עמרם מצנע מראשות העבודה סברתי שיהיה זה לא נכון להפקיד את מלאכת שיקום המפלגה בידי שמעון פרס, אלא לבחור כיו"ר זמני (לשנה...) אדם מדורו של היו"ר שהתפטר. התמודדתי מול  פרס על התפקיד הזה, הוא ניצח (49%), אני הפסדתי (28%), והשאר ידוע. אולם גם בתקופות אלה רחשתי והבעתי לשמעון פרס יראת כבוד, ששום יריבות פוליטית אינה יכולה לשחוק אותה. יותר מכל הערצתי את דבקותו ברעיון השלום, עליו הגן באומץ רב גם בימים הקודרים ביותר של הפיגועים רבי הנפגעים. הייתי בין המעטים שהמשיכו להאמין בחזונו של פרס על מזרח תיכון חדש שמעוצב על-ידי שיתוף כלכלי וקידמה. במספר נושאים כאלה היתה לי הזכות להשתתף ולסייע לפרס בקידומם, גם כאשר לא נשאתי בתפקיד ביצועי.
 

ברור כבר עתה שהנשיא פרס לא יהיה נשיא של טכסים. הוא יעשה כמיטב כשרונו וקשריו לקדם את השלום, לאחד את העם ולקרב את היהודים בתפוצות לישראל. אין דברים שאנו זקוקים להם יותר, וכולנו מאחלים לפרס הנשיא התשיעי שלנו כוח ובריאות.

 

 

                                                           שבת שלום,

 

נ.ב. השבוע נשא הנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש, נאום חשוב בענייני המזרח התיכון והתקיימה פגישה נוספת בין ראש הממשלה אולמרט לנשיא הפלשתינאי עבאס. מאמר שלי שפורסם ביום שלישי ב"הארץ",  "איך לעצור את החמאס",עוסק בנושאים אלה.

                                                                                א.ס.