השבוע שחלף עמד בסימן ההסלמה בעזה. הסלמת הקרבות בין חמאס לפתח בתוך הרצועה והגברת שיגור הרקטות מרצועת עזה על שדרות וישובי עוטף עזה.
 

הסתבר שוב, ששום הפסקת אש אינה יכולה להתקיים בעזה לאורך זמן בהנתן השנאה וחשבונות הדמים בין הארגונים הפלשתינאים העיקריים, שתהום אידיאולוגית ופוליטית רובצת ביניהם.
לא תתכן פשרה בין החמאס והפתח, בשאלה מה תהיה דמותה של החברה הפלשתינאית, דתית-אסלמית או חילונית, ובשאלה מי ישלוט בחברה הזו. המאזן הצבאי נוטה בעזה לטובת החמאס בשל הכסף הרב המוזרם לו מאיראן ובשל הצטיידותו העצומה באמצעי לחימה המוברחים במנהרות.
 

רציחתם של שמונה מאנשי משמר הנשיאות של אבו-מאזן בקרבת מעבר קרני גרמה לחמאס נזק רב בציבור העזתי שקצה נפשו באנרכיה ובאלימות. כדי להטות את תשומת הלב ואת זעם האזרחים הפלשתינאים הגבירה הזרוע הצבאית של החמאס את "טפטוף" הרקטות לכדי מטחים של עשרות קסאמים מדי יום על העיר שדרות וישובי עוטף עזה. שוב הפכו חיי התושבים לסיוט. הדבר נעשה ככל הנראה בהוראה מפורשת של הנהגת החמאס בדמשק.
 

מה עלינו לעשות במצב זה? קודם כל מה לא לעשות. לא להגיב בהתלהמות ובהשפעת רגשות הזעם. יש לעשות לא את מה שמתחשק אלא את מה שמועיל. הדיבורים על מבצע רחב היקף, על כיבוש עזה, הם בשלב זה חסרי תבונה ואחריות. בסביבה הצפופה של עזה, למבצע מעין זה מגבלות וסיכונים רבים, נזקו רב מתועלתו.
 

צריך כן לפגוע בתשתית הצבאית של ארגון החמאס שהיא המבצעת את שיגורי הרקטות. מדובר במייצרי הרקטות, בחוליות השיגור, ובעיקר בדרג הפיקוד של התנועה הקיצונית, הרצחנית והמסוכנת הזו. את זה האצנו ביומיים האחרונים ובהצלחה.
ומה יהיה על אזרחינו ב"עוטף עזה"? תפקיד הממשלה לדאוג להם ולומר להם את האמת. האמת היא שאין פיתרון צבאי שיביא להפסקה מוחלטת של הטרור מעזה. רק כיבוש מלא של הרצועה, בכוח גדול, הטלת ממשל צבאי על מיליון וחצי התושבים תוך לקיחת האחריות על חיי היומיום (מיליארד שקל בחודש) ושהייה ברצועה ללא הגבלת זמן - רק כל אלה יפסיקו אולי לחלוטין את שיגורי הרקטות. המחיר של כיבוש עזה מחדש, בעיקר בחיי חיילינו, יהיה בלתי נסבל. זו אינה אופציה מעשית. רק פעולה משולבת, מדינית, כלכלית וצבאית עשויה לשנות את המציאות בעזה.
 

בינתיים, בהעדר פיתרון כולל כזה, יעשו הצעדים הצבאיים שתכליתם לשבור את הגל הנוכחי של הטרור וזה יקרה.
 

באופן מעשי, שלח פיקוד העורף בהוראת שר הביטחון חיילים רבים העוברים מבית לבית ומסייעים לתושבים, והוקם בשדרות חדר מבצעים המרכז את פעילויות הסיוע. מאות רבות של תושבים הוסעו למתקני האגודה למען החייל בנתניה ובחדרה לתקופות של התרעננות ומנוחה, שם דואגים להם אנשי האגודה וחיילי צה"ל.
 

כאשר התקבל סוף סוף תקציב לכך חידש משרד הביטחון את השלב השני של מיגון מוסדות החינוך. מה שטרם התקבל לו תקציב מהאוצר זה בניית חדרי ביטחון בבתים פרטיים. זאת למרות הבטחות ראש הממשלה והחלטות ממשלה. משרד הביטחון דורש זה חמישה חודשים תקציב לפעולות פיקוד העורף וזה טרם הגיע. אני גאה לומר כי באמצעיו שלו דואג משרד הביטחון לתושבים, אך אם לא ינתן סיוע תקציבי ממשי לא תפתרנה בעיות יסוד. אז ייכנסו לתמונה גאידמק ודומיו, ונראה מחזות מבישים שאוייבינו ייעשו בהם שימוש.
 

בעיצומה של המערכה ב"עוטף עזה" קיימנו השבוע תרגיל מפקדות רחב היקף בצה"ל, "אבני אש" שמו.
 היתה לי הזכות לגלם בתרגיל זה את הדרג המדיני, המציב לצה"ל את יעדי המערכה ועונה למצבים המדיניים המתהווים במהלך אירועי התרגיל. אני שמח לומר כי צה"ל מפיק לקחים מהמלחמה גם ברמת החשיבה האופרטיבית ולא רק בכשירות המבצעית.