היו בשבוע שחלף סיפורים עסיסיים יותר, שכבשו את דפי העיתונות. אך אני מעדיף לציין כ"פרשת השבוע" דווקא את אישור הממשלה למינויו של שר ממפלגת העבודה לשר רווחה במשרה מלאה. כידוע מאז כינון הממשלה לפני 10 חודשים לא היה לישראל שר רווחה.
 

לכאורה, החזיק ראש הממשלה בתיק הזה. אך מניסיוני אני יודע כי אי אפשר לקדם בעבודת הממשלה שום נושא אם אין שר המטפל בו באופן אישי, דוחף, לוחץ על הפקידים, נלחם עם האוצר ומגייס לו תמיכה ציבורית. לבטח נכון הדבר כאשר מדובר בנושא הרווחה, שעניינו השכבות החלשות ביותר בציבור, שאין להן כוח פוליטי ושהתקשורת אינה מגלה בהן כל עניין אמיתי.
 

בשמץ של חוסר אובייקטיביות אעיר כי העובדה שבמשך 10 חודשים לא מונה שר רווחה דומה לכך שבמשך 6 חודשים, ובהם חמישה שבועות של מלחמה, לא מונה סגן שר ביטחון. בשני המקרים שיקולים פוליטיים גברו על טובת המדינה והציבור.
 

השר יצחק (בוז'י) הרצוג שנטל את תיק רווחה, נפרד לשם כך ממשרד התיירות ומענף התיירות שהוקיר מאד את עשייתו. יש לזכור כי ענף התיירות הוא ענף עתיר עבודה וכל פגיעה בו משמעותה פיטוריהם של רבבות עובדים, שמרביתם הגדול בא ממקבלי השכר הנמוך. למרות דימויו "הזוהר" זהו תיק עם השפעות חברתיות חשובות שהרצוג עשה בו עבודה מצויינת.
 

תיק הרווחה הוא תיק עשיר בציפיות ודל בתקציבים. זו אולי הסיבה שלא היתה עליו תחרות אישית עזה, כמקובל אצלנו. יש כעת לקוות כי מה שהובטח לשר הרצוג על-ידי ראש הממשלה אכן יקויים. הכוונה לתוספת משאבים לתחום המוזנח הזה, לגיבוי לרפורמה במערכת הביטוח הלאומי, ולשותפות ממשית בגיבוש מדיניותה החברתית של הממשלה.
 

עבור מפלגת העבודה האחיזה בתיק הרווחה היא הזדמנות מצויינת להוביל מהלכים בכיוון הנכון. זה לא קל וזה לא בא בלא מאבק פנימי בתוך הממשלה. אני אומר זאת מניסיוני בארבעת החודשים האחרונים. זה חל על המדיניות החברתית כשם שזה חל על ענייני הביטחון והמדינאות. אני מצפה כי שותפות אחרות בממשלה, כמו ש"ס וסיעת הגמלאים, המחוייבות על-פי מצען לנושאים החברתיים יתנו תמיכה לשר הרווחה החדש במאבקיו.
 

                                                                     שבת שלום,

 

 

 בשבוע הבא לא תשלח פרשת השבוע בשל צאתי לוועידת השדולה הישראלית (איפאק) בוושינגטון.