פרשת השבוע  הדפס

פרשת השבוע - 26.5.2006

פרשת השבוע איננה נסיעתו של ראש הממשלה לארצות-הברית שכן היא לא שינתה את המציאות שבה אנו חיים. לא במישור האיזורי - מול איראן, ולא במעגל הישראלי-פלשתינאי. נעים היה לכל ישראלי לראות את קבלת הפנים הנלהבת לה זכה ראש הממשלה בנאומו מול הקונגרס והסנט. ידידות הדמוקרטים והרפובליקנים גם יחד לישראל היא יסוד מוצק ביחסינו עם ארצות הברית. היחס לישראל הוא אחד הנושאים הבודדים בהם אין מחלוקת בין שתי המפלגות הגדולות. ההסכמה לתכנית ההתכנסות של אולמרט היתה הרבה יותר מסוייגת מאשר ניסו אנשיו לתאר. צריך להבין לא רק אנגלית אלא גם אמריקאית. כשאמריקאי אומר על תכנית שהיא "רעיון אמיץ", זו דרכו המנומסת לומר שהיא אינה בת ביצוע, במקרה הטוב. הנשיא הדגיש את חיוניות המו"מ, כי אף צד אינו רשאי לקבוע חד-צדדית את המציאות, וכי יש להתקדם בהקדם להסדר-קבע. אני מקווה שמסרים אלה הובנו גם על-ידי פמליית ראש הממשלה.
 
הצעד האמיץ של השבוע היה האולטימטום שהציב אבו-מאזן לחמאס. אבו-מאזן נערך למעשה לעימות פוליטי מול החמאס, והוא אינו חושש לעשות זאת באמצעות משאל-עם בו יביא לביטוי את הרוב שיש לדרכו בקרב כלל הציבור בשטחים. החלטת שר-הביטחון לאפשר לייבא נשק מירדן וממצרים לכוח הצבאי העצמאי שאבו-מאזן מקים (המשמר הנשיאותי) תחזק מאד את יכולתו לעמוד בעימות הבלתי-נמנע.
 
בראשית השבוע נפרדנו מיצחק בן-אהרן. בן-אהרן לא היה, כפי שאחדים תיארוהו, הסוציאליסט האחרון. אבל הוא היה בהחלט סוציאליסט שלא התנצל על היותו כזה. בן-אהרן השמיע את האמת שלו בקול צלול ורם, נאמן לערכיו, עד הגיעו לגיל מאה כמעט, כאשר איבד את מאור עיניו, אך לא את ראייתו הפוליטית והחברתית.
 
אהבתי והערצתי את האיש הזה, שהיה בן דורו של אבא שלי, ושותפו למאבקים רבים. לפני כל התמודדות פוליטית עליתי לרגל אליו, לחדר הקטן בגבעת-חיים, כדי לקבל את ברכתו. באתי אליו כחסיד הבא אל הרבי. בן-אהרון היה האדמו"ר שלנו. את גופתו ציווה למדע. לו היה לו קבר הייתי מניח עליו שושן אדום.
 
                                                                        שבת שלום,

 
                                                                                        אפרים סנה
 

 


6/1/2006

http://www.sneh.org.il/
ד``ר אפרים סנה