מטחי הרקטות על פאתי אשקלון, שדרות והנגב המערבי, הם פרשת השבוע שחלף. צה"ל אינו עוד ברצועת עזה, גם ההתנחלויות פונו, והרקטות ממשיכות ליפול. מי מאחורי טרור הרקטות? למעשה איראן. ארגון הג'יהאד האיסלמי, האחראי גם לפיגועים היוצאים מהגדה המערבית, מקבל מימון מלא והנחיות מבצעיות ממשטר האייטולות בטהראן, דרך מפקדה הממוקמת בדמשק. מטרת הטרור הזה הוא שיבוש כל רגיעה בעימות בין ישראל והפלשתינאים וקעקוע שלטון הרשות. למזלזלים באיום האיראני זוהי המחשה לאופיו הקנאי והרצחני של המשטר הזה, העלול להשיג נשק גרעיני תוך שנים מעטות.
 

אבל בשבילנו יש כאן תמרור אזהרה חשוב לא פחות. המשך הטרור מעזה הוא תוצאתם האומללה של החלשת אבו-מאזן ושל הגישה החד-צדדית של שרון, הקשורות זו בזו.
 

תמכנו בהנתקות, כי עדיפה היציאה מעזה ופירוק ההתנחלויות על פני השארות בעזה. אבל ההחלטה לצאת מעזה בלא שישלוט שם ביעילות שלטון פלשתינאי אחראי וחזק, היא זו שמאפשרת שם את האנרכיה ואת פעילות הטרור האיסלמי. אמרתי זאת בפומבי גם בחודשים שקדמו לביצוע ההנתקות.

יותר מכך. באפריל 2003 סיכמתי עם שניים מבכירי יועציו של אבו-מאזן, שהיה אז ראש ממשלה בקדנציה הראשונה שלו, הסכם שנקרא "פיילוט עזה". ההסכם פירט איך בפרק זמן של תשעה חודשים, תשתלט בהדרגה הרשות הפלשתינאית, בתיאום עם ישראל, על הרצועה ותפסיק את פעילות ארגוני הטרור. בגמר תקופה זו, במותנה בהצלחת הפעולה להפסקת הטרור, תפנה ישראל תוך 3 חודשים את צה"ל ואת ההתנחלויות מרצועת עזה. כל מילה בהסכם אושרה על-ידי אבו-מאזן. מסרתי את נוסח ההסכם לשרון ולמופז אך הם לא עשו עמו דבר. לאחר חצי שנה יצא שרון עם תכניתו ההפוכה: אנחנו נצא ומה שיהיה אחרינו, לא כל כך מעניין.
 

זה אחד ההבדלים העקרוניים בין גישת מפלגת העבודה לגישת שרון: אנחנו מעוניינים בהסכם שיסיים את הסכסוך, שרון מעוניין בכפיית תנאים שלו באופן חד צדדי, במחיר המשך הסכסוך והמלחמה.
את ההבדל הזה יש לחדד בהקדם.
  

 

                                                               שבת שלום,

 

                                                                                        אפרים סנה