נאומו של נשיא איראן אחמדיניג'אד, בו הצהיר כי יש למחות את ישראל מן המפה, צריך היה להיות פרשת השבוע שחלף. הפיגוע בחדרה, שבוצע על-ידי הג'יהאד האיסלאמי, ובו נרצחו 5 ישראלים, הוא חלק בלתי נפרד מפרשה זו.
 

הסיבה אינה ידועה אולי לרבים. הג'יהאד האיסלאמי הוא ארגון טרור המקבל את מלוא תקציבו ממשטרו של הנשיא האיראני. על כל ישראלי הרוג מקבל הארגון בונוס כספי. כאשר פחתו בתקופה מסויימת הפיגועים נקרא ראש הארגון, רמדאן שלח, ממושבו בדמשק לטהראן כדי להנזף. כמובן שההכוונה המבצעית, כמו המימון, מגיעה מאיראן.
 

מכאן אנו למדים שהמשטר באיראן לא רק מדבר על מחיקת ישראל, לא רק מכין נשק גרעיני וטילים ארוכי טווח, אלא הוא מנהל נגדה מלחמת טרור מתמדת. תכליתה המוצהרת היא ערעור רוחה של החברה הישראלית ושיבוש כל מהלכי התקרבות פלשתינאית-ישראלית.
 

דברי אחמדיניג'אד גונו אמנם על-ידי אישים נכבדים בקהילה הבינלאומית. אולם דווקא על רקע הפיגוע בחדרה בולטת עוד יותר אוזלת ידה של הקהילה הזו מול המאמץ האיראני ליצור פצצה גרעינית. מי שמפוצץ דוכן פלאפל בשוק הומה אדם אסור שיהיה בידו נשק גרעיני.

 

מערכת הסברה ישראלית יעילה יותר היתה עושה ודאי שימוש מושכל בצירוף המקרים של הנאום והפיגוע. 5 ישראלים שימשו כהוכחה טרגית ונוראית שהנשיא האיראני מתכוון ברצינות. ישראל, גם אם מסבירה את עניינה בצורה לקויה, אינה יכולה להרשות לעצמה להתרשל בהכנותיה הביטחוניות להגן על עצמה מהאיום האיראני. זו אחת מהסיבות מדוע הדיבור על קיצוץ בתקציב הביטחון הוא פופוליזם חסר אחריות. במה שנותר לקצץ באמת בתקציב הביטחון זה לא בבגדי הספורט של אנשי הקבע או בלימודיהם האקדמיים של קצינים מצטיינים. הכסף שנותר לקיצוץ משמעותי מונח בפרוייקטים של ההתעצמות האיכותית, של המענה לאיום הגרעיני. פרוייקטים אלה גם כך הוקפאו או נדחו משנה לשנה. בשל הסודיות איש כמעט לא יודע על כך, והציבור קונה את דבריהם של פרשנים, פוליטיקאים, ואלופים שהפכו פוליטיקאים, על הצורך להוריד את "השומן" של הביטחון.
 

לפיגוע בחדרה יש גם היבט נוסף וחשוב. האשליה שההנתקות תביא להפסקת הטרור, נמוגה באופן מכאיב. קיצור החזית אין פירושו סיום המלחמה. הזהרתי עוד לפני חודשים רבים, שבלי מעשה מדיני תתחדש המלחמה, והרי היא מתחדשת. ודאי אדרש לכך בהרחבה בשבועות הבאים. ובינתיים שבת שלום, עליכם ועל כל ישראל.
 

 

                                                                                        אפרים סנה