"היכולת שלנו לעמוד על ערכינו ותפיסת עולמנו היא תהיה, כך אני מקווה, פרשת השבוע הבא". במילים אלה סיימתי את פרשת השבוע שעבר. התבדיתי והתאכזבתי.  בשעה שחברי בכנסת מסיעת העבודה הצביעו נגד הרפורמה במס של נתניהו, ארבעה משרי העבודה הצביעו בעדה. להזכיר - הרפורמה במס מיטיבה עם העשירון העליון פי 50(!) מאשר עם העשירון החמישי, שלא לדבר על העשירונים הנמוכים. הרפורמה הזו מיועדת להקטין את הכנסות המדינה כדי להקטין את הוצאות המדינה על שירותים חברתיים, חינוך ובריאות. היא מפנה את הישגי הצמיחה, אם תהיה, לכיסם של העשירונים העליונים ביותר במקום לשיפור מצבם של העשירונים הנמוכים. מספר הטבות שכלולות בה, כמו הפחתת המע"מ, אינן משנות את אופיה האנטי-חברתי של הרפורמה הזו. זה כדור זפת המצופה בשכבה דקה של שוקולד. לא יכולנו שלא להתנגד לרפורמה הזו, שהיא חלק מהגשמת חזונו החברתי של שר-האוצר.
 

לדעתי, התרגיל (של ח"כ פריצקי) של הפיכת ההצבעה על הרפורמה להצבעת אי-אימון בממשלה לא הצדיק הצבעה של ארבעה משרי העבודה בעד הרפורמה, בשם האחריות הקואליציונית. נתניהו, "קנה" לפני ההצבעה את סיעות האופוזיציה שינוי וש"ס אשר הצביעו בעד הרפורמה. נתניהו סירב לחשוף מעל במת הכנסת מה קיבלו שתי סיעות אלה עבור הצבעתן.

 

על חברי להנהגת העבודה לזכור כי אנו קרובים ליום הכרעתו של הבוחר. אנו צריכים להדגיש את המבדיל והמפריד אותנו מהליכוד, ממשנתו החברתית של נתניהו, ומיעדיו המדיניים של אריאל שרון. השותפות עימם בממשלה נועדה להבטיח את ביצוע ההנתקות. לא יותר מזה, לא אחרי זה.

 

תוך השבועיים הקרובים שוב יעלה חוק הרפורמה במס להצבעה בקריאה שניה ושלישית. הפעם אני מקווה לא יהיה בתוכנו פיצול ולא יהיה בנו איש שיתמוך במה שכל כך מנוגד לדרכנו. 
 

                                                           

                                                                         שבת שלום,

 

                                                                                         אפרים סנה