את "פרשת השבוע" הזו אני מקדיש לנושא שלא היה בכותרות, תכניות הטלביזיה לא עסקו בו. אבל זהו נושא שאני עוסק בו יום יום: תרופות שאינן כלולות ב"סל הבריאות". לאמור, תרופות שקופות החולים אינן חייבות על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי לספק לחולה, שכן הממשלה לא מקציבה להן כסף לרכישתן. אין יום שבו לא פונה אלי משפחה של חולה סרטן, או מחלה קשה אחרת, ומבקשת כי אעזור לה להשיג תרופה שעשויה להציל את יקירה, או להקל את סבלו. התרופה יקרה, ידם אינה משגת, היא "אינה כלולה בסל התרופות", ומבקשים ממני שאדבר על לבם של פקידי קופות החולים.

 

כל מקרה הוא טרגדיה בפני עצמה. אני מתבייש לספר לפונים אלי איזה תגובות אטומות, מרושעות, קיבלתי מפקידי הקופה. למשל, על חולת סרטן אחת אמרו לי: "התרופה מאושרת רק אם הסרטן מפושט בגרורות לאיברי הגוף, כיוון שהגרורות נמצאות רק בבלוטות, עליה לחכות עד שתתפשט המחלה, ואז היא תקבל את התרופה בחינם". רוע וטמטום. האשה האומללה הזו אמורה להמתין עד שיתפשט הסרטן במקום לבלום אותו כעת. זהו סיפור אחד מני רבים, רבים.

 

זה מרגיז במיוחד כיוון שבשבוע שעבר דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה, בקולות שרי הליכוד, הצעת חוק שלי שכבר עברה בקריאה טרומית בזמן הממשלה הקודמת, לפיה כל שנה יגדל סל הבריאות ב-2% כדי לאפשר למדינה לרכוש את התרופות החדישות שיצאו לשוק ואת האמצעים הרפואיים החדישים שהוכנסו לשימוש. 2% לשנה, זה הגידול המקובל במדינות המפותחות. בישראל זה אומר כ-420 מיליון שקלים חדשים בשנה. השנה בלחץ "העבודה" הוסיף נתניהו כ-100 מיליון שקל לסל הזה, ובהסכם עם "שינוי" - 20 מיליון שקלים נוספים. בסך הכל הוקצבו השנה כ-250 מיליון שקל לתרופות שנוספו לסל. אבל בשנתיים הקודמות ניתנו למטרה זו רק 60 מיליון. בסך הכל, 30 מיליון לשנה! לועדה שאמורה היתה להחליט על אלו תרופות יוכנסו לסל ואלו לא, אמר שופט בג"צ "איני יודע איך אתם ישנים בלילה".
 

לפני שדחתה ועדת השרים את החוק שלי, האמור להשוות את ישראל למדינות המתקדמות, ולמנוע סבל ומוות מחולים שפשוט אינם יכולים להוציא רבבות שקלים מכיסם, הצעתי לנתניהו פשרה מרחיקת לכת. אמרתי לו: "בוא נסכים על גידול של 1% בשנת 2006, 1.5% ב-2007, ורק החל מ-2008 יגיע שיעור הגידול השנתי בתקציב הבריאות ל-2%". ביבי סרב לפשרה הזו.

 

אבל אין בכוונתי להרפות. כבר בחודש הבא יתחילו הדיונים הראשונים על תקציב 2006. בנובמבר הוא יגיע לכנסת. אז לא ניתן יהיה עוד לומר "שקט - מתנתקים". אעשה הכל שאת תקציב 2006 תקבע כבר ממשלה אחרת, שתרחם על חולי סרטן שאינם מיליונרים. 
                                                                   

 

                                                                        שלכם,

                                                                                         אפרים סנה