אצלנו יחגגו אלו הטוענים ש "אין עם מי לדבר", חוסר האמון בהסדר כלשהו עם הפלשתינאים יגבר עוד יותר. התוצאה הבלתי נמענת תהיה החמרה בטרור, העמקת הנוכחות של צה"ל בשטחים, המשך התדרדרות בכלכלה. על כן חשוב כל כך לעשות כל דבר אפשרי בכדי להבטיח את הצלחתה של תכנית " מפת הדרכים" אבל, תכנית זו אינה מרשם בטוח להצלחה קלה ומהירה. אלה המתכוונים להכשילה הינם נחושים וחסרי עכבות. אלה המעוניינים בהגשמתה יוכלו לגבור עליהם רק אם אכן תוכתר בהצלחה ממשית. הפרדוקס הזה  אינו הבעיה היחידה המקשה על יישום פרשת הדרכים.

היעד הסופי של מפת הדרכים מוגדר כהקמת מדינה פלשתינאית עצמאית בשנת 2005, החיה בשלום לצד מדינת ישראל. אבל גבולותיה של המדינה הזו וכן ממדי ריבונותה, אינם מוגדרים בפירוט. אם לא יוכל להציג יעד סופי מספק, מבחינת הגבולות והריבונות, יקשה על אבו מאזן לגייס את התמיכה העממית הרחבה, הנחוצה למאבק בטרור. והלא מאבק כזה  הוא, בצדק, תנאי מבחינת ישראל ליישום התכנית כולה.

הממשלה הפלשתינאית החדשה עלולה להתפתות להפסיק את הטרור ע"י הסכם שקט עם החמאס והגיהאד האסלאמי על הפסקת אש במקום לפרק את יכולתם הצבאית. ע"י כך תתחמק הרשות הפלשתינאית מהעימות הבלתי נמנע  בין "החמאס" ל "פתח" - מי ישלוט בחברה הפלשתינאית. משמעות הסכם כזה הוא הפסקה זמנית של הטרור, לא עקירתו מן השורש.
שום ממשלה בישראל לא תוכל לעשות את הויתורים הנחוצים לשלום, כאשר חרב הטרור תלויה מעל ראשם של הישראלים.

תהליך המשא ומתן הנדרש להתיר את סבך הניגודים הזה עלול להיות ממושך ורצוף רגעי משבר וייאוש. העדר התקדמות מהירה, אווירת הדשדוש במקום וחוסר התקווה - הם עלולים להביא את "מפת הדרכים" לכישלונה. כדי למנוע זאת, דבר מה ממשי חייב להיעשות במהירות, כך ששני הצדדים יראו במו עיניהם הישג ברור. באין הסכמה על היעד הסופי חייבים להגיע  לפחות אל יעד ביניים, קרוב ומוחשי. התחנה הראשונה הזו של "מפת הדרכים" צריכה להיות חבילת צעדים שישמשו כ"פיילוט" לתהליך כולו, מבלי שיכתיבו את כל תוצאותיו הסופיות.

המקום המתאים ביותר ליישומו של הסדר ביניים כזה הוא רצועת עזה. "ניסוי עזה" ישמש כדגם לביעור הטרור, לצמיחה כלכלית ולסיום השליטה הישראלית בפלשתינאים. לניסוי זה יהיו שלושה מרכיבים, הראשון - מתן חופש פעולה מלא ברצועת עזה לממשלה הפלשתינאית ובעיקר למנגנוני הביטחון שלה.
השני, במקביל, כדי לשפר את חיי התושבים ברצועה ולהקל את מצוקתם, יינקטו מספר צעדים: יחודשו כל הפרויקטים הכלכליים ומפעלי התשתיות ( כגון: אזור התעשייה קרני, מפעלה התפלה וכו) , יוגדל מספר המורשים לעבוד בישראל, יוסרו מגבלות על תנועת הסחורות לייצוא וייבוא.
השלישי - אם תצליח הממשלה הפלשתינאית תוך שנה לפרק את ארגוני הטרור, להפסיק את ההסתה, להשליט חוק וסדר ברצועה, כי אז בתום השנה תפנה ישראל  את כל ההתנחלויות ברצועת עזה (בהן כ- 6,000 תושבים) וכוחות צה"ל, העסוקים היום בהגנת ההתנחלויות יתפרסו מחוץ לרצועת עזה.

הקביעה כי הטרור אכן דוכא, וכי בשלו התנאים לנסיגת ישראל, תינתן בידי נציגי ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם, ובלבד שיחליטו על כך פה אחד.
 
הצלחת "ניסוי עזה"  תאיץ את יישום מפת הדרכים, תפחית אלימות וטרור בגזרות אחרות, בהם יווצר רצון לחקות את הניסוי הזה, תחזיר את מליון ורבע תושבי הרצועה לחיים נורמלים, תוכיח אם הרשות הפלשתינאית יכולה למשול ביעילות. הצלחה כזו תשנה  את האווירה, ותפגין כי הסכם המבוסס על מאבק משותף בטרור, שיתוף פעולה כלכלי והקמת מדינה פלשתינאית לצד ישראל  -  הוא אכן בר ביצוע.