פעולתו של בית החולים ששיגר צה"ל להאיטי מוכת האסון – היא פרשת השבוע.
לאחר תקופה ארוכה שבה שלטו בחדשותינו האלימות, הפשע, הנוכלות ותככים פוליטיים זולים, הציפה המשלחת בהאיטי את פניו של הישראלי היפה. את כל מה שטוב בעם שלנו – המצויינות המקצועית, יכולת האילתור, הנכונות לעזור, הביאה לביטוי המשלחת הזו של חיל הרפואה ופיקוד העורף. יש ואנו שוכחים מי הם הכוחות בחברה הישראלית הנותנים לה את עוצמתה, המונעים בעדנו מלהיות מדינת עולם שלישי. אלה אותם אנשים – העומדים בקדמת הידע העולמי במדעים, ברפואה, בחקלאות, בטכנולוגיה העילית, ביזמות העסקית. האנשים שממשיכים לשרת במילואים ומחנכים את ילדיהם לאהוב את הארץ הזו ולשרת אותה.
אין לישראל שום אינטרס ביטחוני או כלכלי בהאיטי. האי הקריבי נמצא הרחק הרחק מעבר לסביבתה האסטרטגית של ישראל. זה נותן משנה תוקף מוסרי להיחלצותנו לעזרה לעם האומלל הזה, שגם בלי רעידת אדמה חי בדלות איומה.
בהחלט, יש לנו סיבה טובה להיות גאים בעצמנו. אבל צריך לראות גם את המעשה הטוב בפרופורציה הנכונה בהיבט הלאומי הכולל. גם אם יינתן מלוא הפירסום התקשורתי לפעולתה המוצלחת של המשלחת שלנו, לא תיבלם השחיקה במעמדה הבינלאומי של ישראל. באוגוסט 1999, כסגן שר-הביטחון, היתה לי הזכות להוביל את המטס הראשון של סיוע משרד הביטחון וצה"ל לנפגעי רעידת האדמה במערב טורקיה. היתה זו ראשיתו של מבצע הצלה, סיוע ושיקום אדיר ששום מדינה לא ביצעה כמותו בטורקיה. מה מצבנו בטורקיה כיום? הדברים ידועים. האם אנו צריכים להתחרט על המאמץ ההוא? בשום פנים ואופן לא.
צריך רק להבין שהשחיקה במעמדנו הבינלאומי, והיא מתמדת ומסוכנת, נובעת משני דברים. האחד – אין עוד לגיטימיות בעולם לשליטתנו בפלשתינאים, ואוייבי ישראל מנצלים זאת במסע שלילת הלגיטימיות של המדינה היהודית. השני – הכורח להלחם בטרור, לעשות שימוש בכוחנו הרב והעדיף, מביא למסכי הטלביזיה בעולם דימוי ברוטאלי ואכזרי של ישראל. כלי תקשורת בינלאומיים רבים מעצימים את הדימוי הזה ומשכיחים את הטרור שהוא שורש הרע.
כך שגם אם השליחות ההומניטארית של צה"ל בהאיטי לא תביא לפרי מדיני כלשהוא, אין זה מוריד מחשיבותה. לפחות לנו הישראלים זו תזכורת מי אנו באמת ואיזו מדינה אנו רוצים שתהיה ישראל.
שבת שלום,
אפרים סנה
