האפשרות השלישית
 

הקשיים שהתעוררו בהכנת מפגש אובמה-נתניהו-עבאס בשולי עצרת האו"מ בניו-יורק צריכים היו להביא את הממשל האמריקאי למסקנה אחת: אין טעם בלחץ על שיחות שלום בין ישראל והפלשתינאים בעת הזאת.
 

לא כיוון שאין צורך דחוף בהסכם, להיפך – יש ויש. אלא שהמגבלות הפוליטיות של נתניהו ועבאס מונעות למעשה כל התקדמות סביב שולחן המשא ומתן. ללא הישגים משמעותיים לא יוכל אבו-מאזן (מחמוד עבאס) להסביר לעמו מדוע ויתר לישראל ויתורים של ממש. נתניהו, בשל ההרכב הפוליטי והאישי של ממשלתו אינו מסוגל לספק הישגים כאלה.
 

יש לזכור כי הסכם ישראלי-פלשתינאי אינו תפריט לבחירה. זו ארוחת עסקית. אינך יכול לבחור את המנות כרצונך. המאכלים נקבעו מראש. ההסכם יכלול בסופו של דבר שתי בירות בירושלים ופינוי כמאה אלף מתנחלים. הגמישות הקלה ביותר שתגלה המשלחת הישראלית תדלוף מייד. היא תצית כנגד נתניהו מתקפה של הקיצוניים במפלגתו ובממשלתו. בממשלה זו אין רוב לדבר אשר מרצה את הפלשתינאים.
 

קריסתן הבלתי נמנעת של השיחות תהיה מכה נוספת לתהליך ההדברות השברירי ולרעיון שתי-המדינות. החמאס ואיראן יחגגו. הציניקנים יגידו "אמרנו לכם". יוקרתו של הנשיא אובמה, חתן פרס נובל לשלום, תינזק.
 

אם שיחות שלום אינה אפשרות בת-קיימא, הרי נותרו לנשיא אובמה עוד שתי אפשרויות.
אחת – להניח על השולחן את תוכניתו שלו לפיתרון שתי המדינות. תוכנית זו תדמה מאד לתוכנית שהניח קודמו ביל קלינטון בימיו האחרונים בבית-הלבן. אובמה יזמן לוושינגטון את נתניהו ואבו-מאזן ויאמר להם: "זו התוכנית. קחו או דחו". הצד שידחה את תוכנית אובמה יאבד את תמיכתה של ארצות-הברית. אם שני הצדדים ידחו אותה הסכסוך הישראלי-פלשתינאי יימחק מסדר היום הנשיאותי. יש לו, לנשיא ארה"ב, עוד כמה דאגות בעולם לעסוק בהן.
 

אני בספק אם הממשל האמריקאי ייטול את הסיכונים הכרוכים באפשרות פעולה זו.
 

האפשרות השלישית היא לקדם את תוכניתו של ראש הממשלה הפלשתינאי סלאם פייאד. תוכניתו המפורטת, מתארת ב-38 עמודיה את בנייתה המעשית של המדינה הפלשתינאית בתוך שנתיים ימים. התוכנית מבוססת על שיפור הממשל, שיפור השירותים לאזרח, פיתוח הכלכלה והתשתיות ואכיפת החוק על-ידי כוח ביטחוני אחוד וחזק. זו תוכנית פרגמטית, ללא הרבה סיסמאות.
 

משקיבל ראש ממשלת ישראל בנאום בר-אילן את עיקרון שתי המדינות, אין בתוכנית פייאד משום סתירה לאינטרס הישראלי. ארצות הברית יכולה לתמוך בעוצמה בתוכנית זו ולעמוד על ביצועה בתוך שנתיים. ישראל תתבקש לסייע בהגשמת התוכנית ולרסן את המתנחלים הקיצוניים. היא תתוגמל על-ידי ארה"ב בחיזוק יכולותיה העצמיות להדוף ולסכל את האיום האיראני.

אחרי שנתיים של ביצוע תוכנית פייאד, שיחות בין ישראל לפלשתינאים תוכלנה להיפתח באווירה אחרת מזו של היום. הצלחת התוכנית בגדה-המערבית עשויה לקצר את ימיו של שלטון החמאס בעזה, בעיקר אם תנתק מצרים כליל את עורק החמצן לשלטון הטרור. תמיכה אמריקאית ובינלאומית בתוכנית תשפר את חיי התושבים בגדה המערבית ותקרב את האופק של מדינה עצמאית.
 

אין באפשרות שלישית זו זיקוקי דינור של עשיית שלום. אך היא עשויה להביא להתקדמות מעשית אל פיתרון שתי-המדינות אליו מחוייב הנשיא אובמה. זו ככל הנראה האפשרות המעשית היחידה.