מהומות עכו, הן "פרשת השבוע" שחלף. גם אם תהיינה אירוע מבודד, שלא יתפשט ושלא יתמשך, כך אנו מקווים, הן חשפו בעיה קשה שאיש לא מעז להתמודד עמה.
 

יש לומר את האמת. כל ממשלות ישראל פרט לאחת, קיפחו את ערביי ישראל. רק ממשלת רבין, בהנחייתו האישית, ניהלה כלפי ערבי ישראל מדיניות נבונה. פער השירותים בין מגזר הערבי למגזר היהודי הוא ענק. מצעירים ערבים בוגרי אוניברסיטאות נמנעה הקבלה לעבודה בחברות ממשלתיות וציבוריות בלי שום צידוק ביטחוני. לכפרים הערביים לא אושרו תוכניות מתאר מה שהגביר את מצוקת הדיור והביא למכת הבניה הבלתי חוקית. בתנאים אלה הזעם והמרירות הם בלתי נמנעים.
 

למטבע יש גם צד שני. בהעדר הנהגה מתונה, אחראית וקונסטרוקטיבית לערביי ישראל, צמחה מנהיגות שלילית ועויינת למדינה. המנהיגות הפוליטית של ערביי ישראל, חברי הכנסת של הסיעות הערביות, חלק מראשי הערים, אמצו את העמדות של הגרועים באוייבי ישראל. "מסמך החזון", שפרסמה בשנה האחרונה "ועדת המעקב", הגוף המתיימר לשמש כהנהגה הקולקטיבית של ערביי ישראל, הוא מסמך אנטי ישראלי ואנטי יהודי מהמתועבים ביותר. פרשנותם לפיתרון שתי המדינות הוא מדינה אחת שהיא ערבית ולא דמוקרטית, ומדינה שניה תהיה דמוקרטית ולא יהודית. משיחותי עם ערבים אזרחי ישראל עולה תמונה שונה. נמאס להם מהמנהיגות הזו שעוסקת רק בעיניינים מדיניים כלל ערביים ופלשתינאים ואינה דואגת לחיי היום-יום, לבעיות הקיום השוטף, לשיוויון שירותים בתוך מדינת ישראל. הם רואים עצמם כפלשתינאים על-פי מוצאם, אך ישראלים באזרחותם.
 

מה צריך לעשות? כמו בנושאים אחרים צריך לחזור למדיניות של ממשלת רבין.
* להשוות את השירותים הניתנים לאוכלוסיה הערבית גם אם הדבר מחייב אפליה מתקנת.
* להגדיל את מספר בוגרי האוניברסיטאות המשרתים במגזר הציבורי.
* לפרסם תוכניות מתאר לכפרים הערביים כדי להסדיר בהם את עניין הבנייה ולמנוע בניה בלתי חוקית.
 

במקביל, יש לפעול בכל האופקים החוקיים כנגד הגורמים העויינים למדינה והמסיתים נגדה. יש לתקוע טריז בין הציבור הערבי לבין המנהיגות הפוליטית הנוכחית שלו. בכל תפקידי בממשלות ישראל, בבריאות, בתחבורה ובביטחון, עסקתי בערביי ישראל. אני יכול לומר מניסיוני כי זו מדיניות שיכולה להצליח, אם מבצעים אותה בכנות ובהתמדה. זו ההשקעה הנבונה ביותר מבחינת ביטחונה הפנימי של מדינת ישראל.