הרצח האכזרי של רוז בת ה-4 בידי סבה, האפיל על שאר אירועי השבוע שחלף. כל תשומת הלב הלאומית הופנתה אל החיפושים אחרי גופתה הקטנה. הזעזוע מהמפלצתיות של הרצח השכיח כאמור אירועים חשובים שהתרחשו. אייחד את הדיבור על "חוק ההסדרים" שאושר בממשלה בראשית השבוע.
 

מהחוק הוצאו מספר "עזים", כפי שעושה האוצר מדי שנה: מכניס גזירות אנטי חברתיות קשות בכוונה כדי להוציא אותן לפני ההצבעה בכדי ליצור אפקט מלאכותי של הקלה. אבל מספר צעדים נשארו בחוק, והשרים אישרו אותם, ביניהם:

 

* הקמת קופת חולים חמישית. קופה זו תשאב אליה מבוטחים עשירים ובריאים, ותוריד את איכות השירות הרפואי שניתן למבוטחי ארבע הקופות הקיימות (כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת).

 

* הגברת הגביה הישירה של תשלומים עבור שירותי רפואה על-ידי קופות החולים על חשבון מס הבריאות הפרוגרסיבי. משמעה הגברת חלקו של האזרח במימון שירותי הרפואה.

 

* ביטול מימון אבטחת התעופה האזרחית הישראלית (אל-על, ארקיע, ישראייר) על-ידי הממשלה. הוצאה זו שהיא ביטחונית מובהקת ולא עסקית, תיפול על הנוסעים שכן חברות התעופה מחזיקות מעמד בקושי בגלל הזינוק במחירי הדלק.

 

* קיצוץ של כמעט חצי מתקציב המאבק בתאונות בדרכים.

 

* סגירת הטלביזיה החינוכית, הערוץ הבלתי מסחרי.

 

מה המכנה המשותף לחמישה צעדים אלה, אותם הבאתי כדוגמאות בולטות? התנערות המדינה מאחריותה לרווחת האזרח, לבריאותו, לביטחונו האישי בכבישים ובאוויר, לחינוך ילדיו. הנקודות מצטרפות לקו. אין זו מקריות. זו תפיסת העולם האנטי-חברתית, המפקירה אדם לגורלו ופורמת את רקמת הערבות ההדדית בחברה ואת הזיקה שבין האזרח למדינתו. זו מדיניותו הכלכלית של נתניהו שיורשיו במשרד האוצר ממשיכים בנחישות.
ישראל אינה יכולה לעמוד בלחצים מבחוץ כאשר בתוכה פנימה מתפוררת לכידות החברה ותחושת השותפות של האזרחים במדינה.
 

בימים אלה משלימים צוותים את כתיבת המצע של "ישראל חזקה". בצוותים, בריכוזו של עומר סלע, מומחים מכל תחומי הכלכלה והחברה שהתנדבו לכתוב ביחד את המצע. הוא יציג תפיסת עולם הפוכה, ומערכת צעדים הדרושים לחיזוק החברה, להקטנת אי השיוויון ולהפיכת ישראל למדינה שלכולם טוב לחיות בה. זו התשובה הערכית, הרעיונית והמעשית ל"חוק ההסדרים".

 

 

                                                                    שבת שלום,