פרשת השבוע שחלף התרחשה אלף וארבע מאות קילומטרים מכאן, בגיאורגיה. חרף המרחק יש למלחמה שם השלכה עקיפה גם על ישראל ולקחים שגם לנו חשוב ללמוד אותם.
עילת המלחמה היא רצונם של שני אזורים אתניים בגבול גיאורגיה-רוסיה להנתק מגיאורגיה: דרום-אוסטיה ואבחזיה. הסיבה האמיתית למלחמה היא שאיפתה של גיאורגיה להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי ורצונה של רוסיה לבלום נטיה זו, ולערער את שלטונו של נשיא גיאורגיה סאקאשוילי הפרו-מערבי.
פעולה פזיזה של סאקאשוילי, תגובה ברוטאלית של רוסיה, ואת התוצאות הקשות ראינו כולנו בטלביזיה.
מה הראה העימות הרוסי-גיאורגי?
1. תגובת העולם לפגיעה באזרחים – סלקטיבית וצבועה. לו עשה צה"ל בעזה עשירית ממה שעשו הרוסים בגיאורגיה היה ים הגינויים, הגידופים והחרמות כנגד ישראל עולה על גדותיו. אבל כשמדובר במעצמה כרוסיה – הבעות צער רפות ומנומסות.
2. רוסיה שבה להתנהג כברית-המועצות. החודש מלאו 40 שנה לפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה. מה נשתנה?
3. ארצות הברית אינה מסכנת את יחסיה עם רוסיה בכדי להגן על בת-ברית קטנה. סאקאשוילי נהנה עד כה מתמיכה אמריקאית ומערבית גורפת. כשהסתבך עם רוסיה לא חשה אף מדינה מערבית להגנתו. מי שהביא להפסקת האש הוא נשיא צרפת סרקוזי, וגם היא לא נשמרת.
זה העולם בו אנו חיים. הלקחים עבורנו – מדינה קטנה צריכה לדעת את מגבלות כוחה ולהפעיל אותו בתבונה כאשר אינטרס לאומי חיוני נמצא בסכנה. לסמוך בעת צרה – אך ורק על עצמנו, ולפי עיקרון זה צריך לבנות את עוצמתנו.
ולבסוף הערה אינפורמטיבית על הזוית הישראלית של הסכסוך הרוסי-גיאורגי. מכירות אמצעי הלחימה המתוחכמים של רוסיה (טילי נ"מ ונ"ט חדישים בעיקר) לאיראן ולסוריה (ומהן לחיזבאללה) נעשו לפני אספקת האמצעים והיידע הישראלי לצבאה של גיאורגיה. המדיניות שנקט משרד הביטחון באישורן של עסקות נשק עם גיאורגיה היתה מאוזנת ונכונה. מצד אחד נכונות להדריך ולשפר יכולות של צבא גיאורגיה, מצד שני להמנע מצעדים שיעוררו כעס מיותר ברוסיה.
אין לנו סיבה להלקאה עצמית במקרה זה.
שבת שלום,
אפרים סנה