השבוע עמד בסימן יום עצמאותה השישים של מדינת ישראל. אירועי החג היו יפים ומרגשים במיוחד. היום הזה הוא גם יום ראוי לחשבון נפש, לעשיית מאזן.
 
 מה השגנו בשישים שנה?
• העלינו לישראל כמעט ממחצית יהודי העולם. כיום חיים בישראל כ-50% מהיהודים בעולם. עם קום המדינה חיו כאן כ-6% מהם בלבד. אין כמעט היום יהודי שרוצה בכך ואינו נמצא בישראל.
• בנינו כלכלה מודרנית וחזקה. ישראל נמצאת היום במקום השישה-עשר בעולם בתוצר גולמי משוקלל לנפש. ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחר ארה"ב במספר חברות הטכנולוגיה-העילית (היי-טק) הנסחרות בבורסת הנאסד"ק. 
• לקהילה האקדמית, התרבותית, המדעית והטכנולוגית שלנו הישגים אדירים המעמידים אותנו במקום נכבד בעולם.
• בנינו עוצמה צבאית ייחודית. ישראל היא הכוח הצבאי החזק ביותר בין הים הכספי ומצרי גברלטר, בין באקו וקזבלנקה.

מה טרם השגנו או היכן נכשלנו?
• מדינת הרווחה שנבנתה כאן בעשוריה הראשונים של המדינה נהרסה, אם כי לא לחלוטין. אם בתוצר לנפש אנחנו במקום ה-16 בעולם, אבל בחינוך אנחנו במקום ה-39 ובמיטות בתי-חולים לנפש אנו במקום ה-28, סימן הוא שאין חלוקה נכונה של העושר בישראל על-ידי הממשלה.
• הפערים החברתיים גדלו. נוצרו שתי מערכות של חינוך ובריאות – אחת לעשירים ואחת לעניים. חוסר השיוויון חמור ביותר.
• הנורמות החברתיות והמוסריות, הסולידריות החברתית, הנכונות לתת לחברה ולמדינה – נשחקו באופן מדאיג.
• לא ניצלנו את חילופי ההנהגה הפלשתינאית לאחר מות ערפאת כדי לבודד את הקיצוניים, לחזק את המתונים ולהגיע עמם להסכם שיסיים את הסכסוך הישראלי-פלשתינאי.
• לא בנינו מערכת כוללת, שתגן על העורף הישראלי מפני התוקפנות הטילית והרקטית של איראן ושלוחיה.
• לא הצלחנו לעורר את הדמוקרטיות המערביות, בעיקר באירופה, למאבק תכליתי כנגד האיום הגרעיני האיראני.

 נכון, יש מקום לגאווה. אין ליהודים מקום טוב יותר מהארץ הזו. אולם, פירוט הדברים שטרם השגנו, תיקון הכישלונות של המדינה, מסמן לנו כמה הרבה עבודה נותרה לנו עד ליום העצמאות ה-70.