אין ספק שהתפטרותו של הרמטכ"ל דן חלוץ היא פרשת השבוע שחלף. בחודשים האחרונים הוביל חלוץ תהליך רציני, חסר תקדים בהיקפו, של תחקיר מלחמת לבנון השניה. עשרות ועדות, בהן אנשי מילואים עתירי ניסיון, בדקו כל היבט של פעולות צה"ל במלחמה. התהליך הזה נבנה באופן אינטילגנטי וללא שום פתח ל"מריחה". עקבתי אחרי ראשיתו של תהליך התחקור עוד בהיותי חבר ועדת חוץ וביטחון, נכחתי בכל הסיכומים שהוצגו בשבועות האחרונים. הרמטכ"ל החליט לא להמתין עד שוועדת וינוגרד הבודקת הן את תיפקוד צה"ל והן את תיפקוד הדרג המדיני תסיים את עבודתה. יש לכבד את החלטתו זו. חלוץ אינו רק לוחם אווירי עתיר זכויות ומפקד ברוך כישרון, הוא גם אדם בעל ערכים ועל פיהם החליט את החלטתו הקשה. יש לציין כי חלק מהביקורת שהוטחה בו נבעה מחשבון שהיה לציבור פוליטי מסויים עמו, בשל הצורה המוצלחת בה הוביל את ההנתקות מרצועת עזה.
 

יש השואלים האם אין הדרג הפוליטי צריך ללכת בעקבות הרמטכ"ל. לדעתי מן הראוי להמתין עם התשובה לשאלה זו עד אשר תאמר ועדת וינוגרד, העושה אף היא  עבודה רצינית, את דברה הסופי.
 

כעת יש למנות לצה"ל רמטכ"ל חדש. חודשיים וחצי אני מצוי בלב ליבה של מערכת הביטחון, יחד עם שר הביטחון ומפקדי צה"ל. אנו בעיצומו של תהליך בניית הכח והכשרתו תוך תיקון טעויות והפקת לקחים.
 

לשמחתי קיבל שר הביטחון את המלצתי לבחור את המועמד שיובא להחלטת הממשלה בתהליך מהיר. אני מקווה שגורמים אחרים לא יביאו לעיכוב באישור המועמד. יש להמשיך את תנופת העשייה שתבטיח את ניצחון צה"ל בסיבוב הבא.

 

                                                                    שבת שלום,