השבוע הצגנו, שר הביטחון ואני, תכנית מדינית שנקראת "מפת דרכים חדשה". תכנית זו הוכנה במשך כששה שבועות, והצגתה נדחתה לשבוע זה בשל דיוני התקציב. היה לי חלק נכבד בעיצובה ובניסוחה והיא משקפת רעיונות אותם אני מביע זה זמן רב.
 
יש צורך דחוף ביציאה מהקיפאון המדיני, הזמן אינו פועל לטובתינו. ישראל צריכה לסיים את הסכסוך עם הפלשתינאים כדי להתפנות לעמידה מול האיומים הקיומיים, לגבש חזית אחת עם המדינות המתונות באיזור, להאיץ את הצמיחה הכלכלית שלנו ולשחרר את צה"ל ממשימות שיטור השוחקות (כפי שנוכחנו בקיץ האחרון) את יכולותיו האמיתיות.
את "מפת הדרכים", המסמך המוסכם על כל הצדדים כמתכון לסיום הסכסוך והגעה לפיתרון של שתי מדינות יש צורך לעדכן ולהתאים למציאות שהשתנתה מאז כתיבתו. "מפת הדרכים" המקורית מדברת על לוח זמנים המסתיים בדצמבר 2005. זמן זה חלף לפני 14 חודש ושום הסכם קבע בינינו לבין הפלשתינאים לא נחתם כידוע. היא חוברה כאשר לא היתה ממשלת חמאס ברשות הפלשתינאית אלא ממשלה בראשות אבו-מאזן. במציאות שהשתנתה צריך לחבר תכנית חדשה ליציאה מהקיפאון המותאמת למצב החדש.

 להלן נוסח התכנית:

התכנית המדינית - מפת הדרכים החדשה
 
בתכנית יהיו שלושה שלבים:
* שלב הייצוב ועיצוב מציאות ביטחונית וכלכלית חדשה - 6 חודשים.
* שלב המו"מ על עקרונות הסדר הקבע והרחבת הריבונות הפלשתינאית - 6 חודשים.
* שלב המו"מ הפרטני על הסדר הקבע - 18 חודש - ויישומו.

 שלב א' - ייצוב ועיצוב מציאות ביטחונית וכלכלית חדשה - 6 חודשים. בין השאר:
* החזרת החייל גלעד שליט ושחרור אסירים פלשתינאים.
* ייצוב וביסוס הפסקת אש מקפת על בסיס פעילות מונעת של כוחות ביטחון פלשתינאים הסרים למרותו של הנשיא מחמוד עבאס ותיאום ביטחוני ישראלי-פלשתינאי. מניעת המשך התעצמות הטרור.
* שיפור מרקם החיים הפלשתינאי והאצת הפעילות הכלכלית הפלשתינאית. על בסיס "הסכם הגישה והמעברים".
* הורדת המאחזים הבלתי חוקיים שהוקמו אחרי מרץ 2001. על בסיס תכנית סדורה.

שלב ב' - מו"מ על עקרונות הסדר הקבע - 6 חודשים. ישראל תנהל מו"מ עם הנשיא מחמוד עבאס או כל גורם רשמי פלשתינאי המקבל את תנאי הקוורטט. במסגרת זו ינוהל גם מו"מ על סידורי הביטחון והמכס במעברים ובנמל עזה העתידי. העקרונות שיסוכמו יוצגו לוועידה רב-לאומית - ערבית ובינלאומית - שתעניק להם את תמיכתה.
מטרת המו"מ - השגת פיתרון של שתי מדינות ברוח חזון הנשיא בוש ועל בסיס היוזמה הסעודית. יימשך הפיתוח הכלכלי ובניית התשתית הפלשתינאית, כולל פתיחת שדה התעופה בדהניה ומעבר מבוקר בין עזה לאיו"ש. שטחי B יועברו למעמד שטחי A, בכפוף לפירוק תשתיות הטרור על ידי כוחות הביטחון הפלשתינאים. יורדו שאר המאחזים הבלתי חוקיים.
ישוחררו אסירים פלשתינאים נוספים.

שלב ג' - מו"מ על פרטי הסכם הקבע, שיגזר מהעקרונות שסוכמו בשלב ב' - 18 חודש; יישום ההסכם והקמת המדינה הפלשתינאית - משך מספר שנים, בתמיכת הקהילה הבינלאומית.

אלה מאפייניה ויתרונותיה של התכנית:
בשלב הראשון מתחילים בשינוי המצב הכלכלי בשטחים. העוני, המצוקה והייאוש הם קרקע הצמיחה של החמאס והטרור.
בשלב הראשון משנים את מאזן הכוחות לרעת החמאס וארגוני טרור אחרים. כמובן שהחזרת גלעד שליט ושחרור אסירים פלשתינאים מסייע רבות לשינוי האווירה.
בשלב השני ניגשים למו"מ על עקרונות הסדר הקבע. מציגים אופק מדיני מוחשי לנו ולפלשתינאים, אופק זה חיוני להחלשת החמאס המציג את הטרור כדרך היחידה המצליחה להשיג הישגים לאומיים. לאחר שהקהילה הבינלאומית וציר המדינות המתונות באיזור נותנים את ברכתם לעקרונות ההסכם אפשר לגשת למו"מ על הפרטים הרבים והמסובכים של הסדר הקבע. לשלב זה מוקצים 18 חודש. משך הביצוע של כל התכנית הוא שנתיים וחצי שזהו זמן ריאלי.
 
כדי לספק לפלשתינאים תמריץ לפירוק תשתיות הטרור הרי לאחר שנה, בהנחה שאכן הן פורקו, יקבלו הפלשתינאים עוד כ20% משטח הגדה לשליטתם המלאה.
 
את כל המו"מ ננהל עם מי שחוקת הפלשתינאים מסמיכה רק אותו לשאת ולתת עם ישראל - הנשיא עבאס (אבו-מאזן).
 
אנו מקווים שממשלת ישראל, שבה שותפים רבים לרעיונות אלה, תאמץ את התכנית הזו, ולו בקוויה העקרוניים, כך שאפשר יהיה להתחיל בביצוע. חבל על הזמן שעובר.
 
                                                                    שבת שלום,

                                                                                                  אפרים סנה