פרשת השבוע היא עיכובו של ראש ממשלת החמאס אסמעיל הניה במעבר רפיח והחרמת 30 מיליוני הדולרים אותם ניסה להכניס לשטח. כדי להבין מדוע אירוע זה אינו אירוע טכני מקומי בלבד חשוב להבין את הרקע הכולל. מאז עלתה לשלטון, מעבירה ממשלת החמאס מדי חודש כ-15 מיליון דולר לתוך רצועת עזה. לאחרונה הכניס עמו שר החוץ החמאסי 22 מיליון דולר. ברצועת עזה, שבה ההכנסה היומית הממוצעת היא פחות משני דולר, אלו הם סכומי עתק.  באמצעותם משתלט החמאס על הרצועה והופך אותה לבסיס של שנאה וטרור.
 

בשבועות האחרונים הגבירה איראן את ביטחונה העצמי, את חוצפתה, את מחויבותה המוחצנת להשמדת ישראל. כשביקר בטהראן השבוע אסמעיל הניה הוא זכה לחיבוק חם מצד הנשיא אחמדיניג'אד שהתחייב לתת לו השנה 250 מיליון דולר. סכום זה אם ייכנס לשטחים יגביר משמעותית את כוחו של חמאס.
אתמול בשעות הצהריים הובהר לנו סופית כי הניה עומד להכניס עמו לעזה, בשובו ממסעו, למעלה מ-30 מיליון דולר.
 

בהתייעצות דחופה בלשכת שר הביטחון הוחלט על סגירה מיידית של מעבר רפיח ומניעת כניסת כספי הדמים של ראש החמאס. המצרים, בהם אנו מפצירים זה חודשים שימנעו את הכנסת כספי החמאס במעבר רפיח לתוך הרצועה, נקטו פעולה מיידית והחרימו למעשה את הכסף, שהופקד מאוחר יותר בחשבון בנק של הליגה הערבית. גם המפקחים האירופים שמופקדים על המעבר נהגו כהלכה ואפשרו את המהלך. סופו של דבר נכנס הניה לרצועה, את זאת מלכתחילה לא התכוונו למנוע, אבל כספו נשאר בחוץ.
 

חשיבותו של מהלך חסימת כספי החמאס הוא בכך שפעם ראשונה הוכח במעשה, כי כאשר כל הגורמים המחויבים מילולית לבלימת החמאס מתאחדים לצורך מעשה - זה מצליח. שנים אני טוען כי רק אסטרטגיה משותפת של ישראל, האיחוד האירופי, ארצות הברית, מדינות ערב המתונות והמחנה הפלשתינאי החילוני, יש בכוחה לנצח את החמאס. אירועי אתמול הוכיחו זאת. צריך כעת להמשיך במדיניות מתואמת כזו, שיש לה מרכיב ביטחוני, כלכלי ומדיני. אפשר לשנות את המציאות בעזה, בטרם פורענות גדולה. 
         

                                                                    שבת שלום,