הפסקת האש ברצועת עזה וסביבתה היא פרשת השבוע שחלף.
 

אין להסתיר את העובדה כי יש בה משום הקלה מיידית לתושבי "עוטף עזה" ושדרות, ולו רק בשל כך יש לברך עליה. הפסקת האש הושגה על-ידי מאמציו של איש אחד - הנשיא הפלשתינאי אבו-מאזן. הוא שטרח עליה בדבקות, לא חס על כבודו ועל ביטחונו האישי, שב ונסע לעזה למרות הפצרות יועציו שישאר ברמאללה פן ישיגוהו שם מבקשי נפשו. אך גם לחציו הבלתי נלאים על ראשי החמאס והג'יהאד לא היו צולחים כנראה, לולי התישה אותם פעולתו המתמדת של צה"ל ברצועה. יש לזכור - זו הפסקת אש שבירה ביותר. תנאי היסוד בעזה, אבטלה, עוני וייאוש, לא השתנו. החמאס והג'יהאד האיסלמי לא שינו את משנתם ואת דבקותם בטרור. עבורם הפסקת האש היא מנוחה טקטית אותה הם מבקשים לנצל להתארגנות ולהתעצמות. הם חוששים מכעס האוכלוסיה שיופנה נגדם, כאשר גם היא משוועת להפסקת הלחימה ולרגיעה.
 

את מי ישרת פסק הזמן הזה? אם ישרת את ארגוני הטרור על-ידי המשך התעצמותם באמצעי לחימה שיוברחו במנהרות ממצרים - כי אז יצא שכרה של הפסקת האש בהפסדה. נמצא בסיומה מצב גרוע יותר בעזה מאשר המצב בו היינו לפני ימים אחדים.
 

כדי למנוע זאת חייבת מצרים להגביר מאמציה לבלום את ההברחות במנהרות שמתחת לציר פילדלפי, הלא הוא הגבול בינה לרצועה. דברים ברוח זו אמרנו השבוע לראש המודיעין המצרי הגנראל עומר סליימאן שהיה אורחנו. בלא חסימת "אוטוסטרדת הנשק" אין טעם בהפסקת האש הזו.
 

זו גם השעה הנכונה ליוזמה מדינית ישראלית ברוח דברי אהוד אולמרט בשדה-בוקר. את ההצהרות הנכונות יש לתרגם לתכנית פעולה, על-פי קווים ששרטטתי בשבועות קודמים.
 

במקביל יש לשמור על ערנות כנגד ניסיונות פיגוע אותם מנסים הארגונים הקיצוניים לבצע כל הזמן, ולא רק בגבולה של עזה. טהראן משלמת את שכרם ביד נדיבה והיא מצפה לתמורה בגופות של ישראלים. אם ניירט בהצלחה ניסיונות פיגוע, אם תפסק הברחת נשק ואם נצא ביוזמה משלנו - עשויה הפסקת האש להפוך לאירוע של מפנה.
 

                                                                             

                                                                    שבת שלום,