ביקורה של מזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס, היה האירוע המדיני החשוב ביותר של השבוע שחלף.

 מה הביא לאיזורינו את מזכירת המדינה? יש בוושינגטון מבוכה וחיפושי דרך בשתי שאלות: האחת - כיצד מאפשרים יציאה בשלום מעיראק מבלי להשאיר מאחוריהם תוהו ובוהו או מדינה הנשלטת למעשה על-ידי איראן? השניה - כיצד לפעול מול המשטר הקיצוני באיראן, המפעיל טרור ובונה נשק גרעיני?
 

בכל מקרה מעוניין הנשיא בוש להקים במזרח-התיכון את "קואליציית המדינות המתונות" שתיתן גיבוי לפעולה אמריקאית, מדינית ככל הנראה. כדי לאחד לצידה את המדינות הערביות האלה צריכה ארצות-הברית להביא להתקדמות בפיתרון הסכסוך הישראלי-פלשתינאי ולהפחית את סבל האוכלוסיה בשטחים. כך שמעתי בפירוש את פיליפ זליקו, יד ימינה של מזכירת המדינה, בוושינגטון לפני שלושה שבועות.
 

בבואה לישראל ציפתה מזכירת המדינה לשורת צעדים ישראליים שיחזקו את מעמדו של אבו-מאזן לקראת העימות המתקרב עם החמאס. מדובר קודם כל בצעדים מעשיים כגון העברת כספי מיסים לידיו של הנשיא הפלשתינאי כדי שיקל את מצוקתה הכספית של האוכלוסיה, בעיקר של עובדי הרשות, ופתיחת המעברים בקרני וברפיח (מאמר ובו הצעה לתוכנית כוללת, ביטחונית, כלכלית ופוליטית לרצועת עזה פרסמתי ביום רביעי האחרון בג'רוזלם פוסט: For a conference on Gaza's economic reconstruction).
 

אולם יותר מכל ציפתה מזכירת המדינה של ארצות הברית לתחילתה של הדברות מדינית בין ממשלת ישראל לבין הנשיא הפלשתינאי, כדי להניע מחדש את התנועה, האיטית והמסובכת, בכיוון של הסדר. כאן יכול היה האינטרס הביטחוני של ישראל (גיבוש חזית מול איראן, החלשת חמאס) להפגש עם האינטרס האמריקאי.
 

אך ככל הנראה, לא מצאה הד"ר רייס בירושלים תעוזה מדינית בשפע. ייתכן ומעבר קרני, שהוא עורק החיים לרצועת עזה ייפתח תוך פעולה ביטחונית ישראלית-פלשתינאית-אירופית משותפת (ר' מאמרי הנ"ל). כך גם לסירוגין מעבר רפיח. הממשלה, מתנה צעדים ממשים אחרים בשחרורו של גלעד שליט. יש כאן קוצר ראות וחוסר הבנה. המפתח לשיחרורו של שליט מצוי בידו של חאלד משעל, והלחץ צריך להיות מופנה כלפיו באמצעות מי ומה שיכול ללחוץ עליו באמת. לא מסיבות מבצעיות ולא מסיבות כלכליות, משרת המצור על עזה את עניין שחרורו של שליט. המחשבה והעשייה המדינית הישראלית צריכה להיות מכוונת להחלשת החמאס ולצמצום בסיס התמיכה הציבורית בו, ומחשבה כזו ככל הנראה איננה בנמצא.
 

לחץ מדיני יש להפעיל על מצרים, שאינה עושה די לחסום את גבולה עם רצועת עזה. אם יוברח גלעד שליט למצרים, לא יהיה זה דרך מעבר רפיח המפוקח על-ידי אנשי משטרה אירופים, אלא דרך המנהרות הרבות דרכן מוברחים ממצרים לרצועה נשק וחומרי חבלה.
 

לדלות התוצאות של ביקור מזכירת המדינה האמריקאית בישראל יש גם משמעות פוליטית פנימית. ממשלה שלא תיזום מהלך מדיני תאבד את צידוק קיומה.
 

                                                                    שבת שלום וחג שמח,