הפסקת שביתת הרעב של חולי סרטן המעי-הגס בעקבות הוספת 350 מיליון שקל לתקציב סל התרופות היא עבורי פרשת השבוע שחלף. אני מרשה לעצמי לראות בכך גם ניצחון אישי.
 
מזה עשר שנים אני נאבק לתקן את העיוות בחוק ביטוח הבריאות, שאין בו מנגנון קבוע להוסיף לסל התרופות מדי שנה סכום מוגדר עבור תרופות חדישות שהוכנסו לשימוש.
 
המצב הקיים במדינה בו אנשים חולים שאין להם כסף אינם יכולים להנות מחידושי הרפואה הוא בעיני הביטוי המקומם ביותר לאי צדק חברתי. אפליה בין חולה עני לחולה עשיר זה הדבר המנוגד ביותר לערכי היהדות. לכן התעקשתי והצלחתי להכליל את הגדלת סל התרופות בפסגת הנושאים להם התחייבנו במערכת הבחירות האחרונה.
 
ואכן במשא ומתן הקואליציוני התקבלה דרישתנו שבשנת 2007 יתווסף לסל הבריאות סכום של 400 מיליון ש"ח.
 
שביתת הרעב של חולי סרטן המעי-הגס הציפה את סוגיית סל התרופות לתודעת הציבור. אבל התרופות שלהן נזקקו חולים אלה (אווסטין וארביטוקס) לא היו בקדימות הגבוהה ביותר ברשימה אותה הגישו המומחים ("ועדת הסל") לממשלה.
 
הצעתי ליו"ר העבודה עמיר פרץ לדרוש מראש הממשלה כי יקדים את מילוי ההבטחה שניתנה לנו, בסך 400 מיליון שקל, מתקציב 2007 לתקציב 2006. כך תיפתר בעייתם של חולים במחלות קשות אחרות (כמו סרטן הערמונית וסרטן הריאה למשל), ולא רק זו של שובתי הרעב.
 
בסופו של דבר, לאחר סבל מיותר של השובתים, אותם ביקרתי כמעט מדי יום והייתי עמם בקשר רצוף, נעתר ראש הממשלה לדרישתנו.  בשנים 2006-2007 יתווספו ל"סל" תרופות בסך של כ-700 מיליון שקל.
 
אמשיך במאמץ להעביר את הצעת החוק שלי הקובעת תוספת שנתית אוטומטית של 2% לסל התרופות (כ-480 מיליון שקל), כמקובל במדינות המערב המפותחות.
 
                                                                        חג שבועות שמח,

 
                                                                                        אפרים סנה