הבוקר, ראיתי חובה להתייחס לתכניתו המדינית של אהוד אולמרט כפי שהופיעה בכל העיתונים. הרעיון שלו הוא לקבוע באופן חד-צדדי מהו גבולה של ישראל בגדה-המערבית, ולבנות אותו על פי החלטתנו. יכללו בו גושי התנחלויות גדולים שיעובו עוד יותר. מעבר לגבול זה ישאר צה"ל אך לא תהיינה התנחלויות. תכנית זו עטופה במילים נאות כגון: "אנחנו נחליט, אנחנו נפעל. אנחנו נוביל. נקבע את סדר היום שלהם ושלנו ואת לוח הזמנים. הימים בהם כל טרוריסט החזיק את המפתח לסדר היום של חיינו, תמו".

תכנית זו לפני הבחירות היא הונאה, אחרי הבחירות היא חוסר אחריות לאומי.

הלא נפל דבר בשטחים, ברמאללה עומדת לקום ממשלת חמאס. ממשלה זו גם אם תרסן זמנית את הטרור, לעולם לא תמיר את דתה ותכיר במדינת ישראל. היא תחנך דור שלם של נוער פלשתינאי להכחדת ישראל ולשיבה ליפו ולרמלה, היא תאגור נשק רב וחדיש יותר ליום פרוץ האינתיפדה השלישית כאשר יבוא. היא לא תמנע את התבססות גורמי אל-קעידה בשטחים שיביאו אל דלתנו ממש את הטרור המטורף ביותר.

איננו יכולים להיות אדישים לשאלה מי שולט ברצועה ובגדה המערבית. ממשלת חמאס - יש לקצר את ימיה ככל האפשר ולא למסור לה בלא הסכם שליטה בשטחים נוספים. יש לנו זכות מלאה לרצות לקבוע האם המדינה הפלשתינאית השכנה לנו תהיה מדינה ידידותית או בסיס של הגרועים שבאויבינו.

אי אפשר לקבוע באופן חד צדדי גבול של שלום, אלא רק קו עימות. הפלשתינאים לא יקבלו את הגבול שאולמרט ישרטט בתיאום עם מועצת יש"ע (כך הוא מבטיח). הקהילה הבינלאומית גם היא לא תקבל את הקביעה השרירותית שלנו. התוצאה תהיה חידוש הטרור כנגד הקו החדש, המוכתב, בתמיכה בינלאומית. במקום לבודד את החמאס, הצעד החד צדדי ידחוף לזרועותיו גם את הגורמים המתונים.

בשורה תחתונה אם תבוצע תכנית כזו היא תביא לחידוש הלחימה, לחיזוק החמאס ולהתבססותו בשלטון, להנצחת סכסוך הדמים.

אולמרט יצא עם תכניתו כדי למשוך מתלבטים מן המרכז והשמאל לבחור בקדימה. הוא מעריך כי בדיבור על "מדינה עם רוב יהודי" ו"נקבע את גורלנו בעצמנו", יקנה את אמונם. זו גם הדרך בה הוא יוצא מהמבוכה שאפיינה את ממשלו לאחר ניצחון החמאס.  אין פתרונות קלים למצבים קשים. אם ישראל אינה רוצה למצוא לצדה במאה השנים הבאות  מדינת חמאס וג'יהאד היא צריכה לפעול במשותף עם הקהילה הבינלאומית המודאגת ועם הרוב (55.5%) החילוני הפלשתינאי שמתנגד לחמאס. יש לסלול שני צירים עוקפי חמאס, ציר כלכלי וציר מדיני. בציר המדיני לנהל מו"מ על סיום הסכסוך, בציר הכלכלי למנוע סיוע ממשלת החמאס ולהעבירו לשטחים דרך הגורמים המתנגדים לו, דרך הארגונים הכלכלים הכפופים לנשיא עבאס (אבו-מאזן).

בפעולה נכונה אפשר לקצר את חיי ממשלת החמאס ולהחליפה בממשלה חילונית המוכנה לחיות בשלום עם ישראל.

מי שרוצה בפתרונות אחראים ושפויים למצב הקשה שאנו נתונים בו היום, אסור לו לתת את קולו למי שהוזה רעיונות שאין בהם מעשיות ואין בהם אחריות.

 

                                                 שבת שלום,

                                                                                        אפרים סנה