אדוני נשיא המדינה,
יו"ר הכנסת,
חברי ארגוני המחתרת,
חברי לכנסת,
נכבדי,
 

היום הזה, ראשון בנובמבר, לפני 60 שנה, פשטו 50 כוחות של הפלמ"ח על מסילות הברזל של ארץ ישראל הנתונה בכיבוש הבריטי וחבלו בהם ב-153 מקומות. מספר ספינות משמר בריטיות טובעו בנמלי חיפה ות"א על-ידי אנשי החבלה הימית של הפלמ"ח. במקביל פשטו יחידות של אצ"ל ולח"י על תחנות רכבת ועל מתקני נפט בבתי הזיקוק וחיבלו בהם. זה היה יומה הראשון של תנועת המרי העברי, בו פעלו במתואם וביחד שלושת ארגוני המחתרת. הרושם היה אדיר. למחרת היום עלו על הקרקע קיבוץ משגב עם של הקיבוץ המאוחד בגבול הלבנון, ולהבות הבשן של הקיבוץ הארצי על גבול הגולן. לאמור - הפעולה הקונסטרוקטיבית משלימה את הפעולה הצבאית.
 

את היום הזה ביקשנו לציין, כמו את תשעת חודשי הפעולה המשותפת שבאו אחריו, ובהם מבצעים נועזים, מעשי העפלה והתיישבות, שהאיצו את שחרור הארץ מהכיבוש הבריטי ואת הקמת מדינת ישראל.
 

בימים של שסעים וקרעים חשוב להזכיר את השעה ההיסטורית בה שולבו הידיים.
 

כאשר לבם של רבים מדי, גס במדינה הזו ובמשמעותה לעם היהודי, חשוב להזכיר כי היא קמה לא בחסד לאומים אלא בזכות אנשים צעירים אמיצים שכמאמר יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח ורמטכ"ל תנועת המרי, השליכו עצמם על מאזני ההיסטוריה. השליכו עצמם והכריעו.
 

זו הזדמנות, לאחר 60 שנה, לומר לכולכם, שוב תודה.

 

לאבא, משה סנה, נתגלגלה הזכות ההיסטורית בהיותו רמ"א ההגנה, להיות גם מפקדה של תנועת המרי. לא עשיתי אלא את דברו שביקשתי מיו"ר הכנסת לציין כאן את היום הזה. תודה לך אדוני, שנעניתָ.