בקיבוצים רבים בישראל האידיאלים טובעים בביצת החובות; השלב הבא: בעלות פרטית?

 

מאת קרבי לגט, כתב הוול סטריט ג'ורנל
26 למאי 2005; עמ' ב'1

קיבוץ גן שמואל, ישראל - הקיבוצים בישראל שרדו מלחמות, בצורת, היפר-אינפלציה, סערות פוליטיות ותהליך שלום מקרטע עם הפלשתינאים. אולם כיום, כמעט 100 שנים לאחר הקמת הקיבוץ הראשון, רבים מהקיבוצים, שהיו בראשיתם קהילות כפריות שיתופיות, קורסים ומתפרקים כתוצאה מתהליך סתמי בהרבה: מסחור.

קיבוץ גן שמואל, הנמצא צפונית לתל אביב, הוא דוגמה מובהקת: בראשית שנות ה-90 הרקיע נטל החובות לשחקים, והצעירים נטשו את הקיבוץ בהמוניהם. הישועה הגיעה מ"קשתות הזהב" של רשת מק'דונלד'ס שפתחה במקום מסעדה. אחריה פתחו חנויות גם הרשתות אייס קנה ובנה וטויס אר אס.
קיבוץ גן שמואל,  שהיה בעבר מובלעת סוציאליסטית אוטופית, הפך נתח גדול של אדמתו החקלאית לקניון. חדר האוכל, שבעבר סעדו בו החברים את ארוחותיהם בחינם, הוחלף בתוכנית ארוחות בתשלום. חשמל, מים גז, דיור ושירותים אחרים עדיין מסופקים ללא תשלום, אולם גביית תשלומים נוספים בעתיד היא ככל הנראה צעד בלתי נמנע, כדברי מנהל הקהילה, עודד צנטנר, שמוסיף: "אנו מאוד מצליחים".
הקיבוצים החלוציים בישראל שימשו בעבר דוגמא לחיי שיתוף: לחברים לא היה רכוש פרטי והם לא קיבלו משכורות. קיבוצים רבים הפעילו עסקים קטנים, לעיתים קרובות בתחומים המשיקים לחקלאות, אולם הכסף שעסקים אלה הרוויחו שימש במשותף לתשלום עבור שירותים קהילתיים, החל בדיור וכלה במזון וחינוך, בריאות ותחבורה. במרבית הקיבוצים הילדים התגוררו בבתי ילדים, בנפרד מהוריהם, מה שסייע להעמיד את הקהילה מעל למשפחה.

 

בשנת 1990 הגיעה אוכלוסיית הקיבוצים לשיא של 125,000 תושבים, וכיום עדיין מתגוררים בקיבוצים  כ - 110,000 מתושבי ישראל. עם זאת, כיום ברור שהחלום הסוציאליסטי קרוב לסופו יותר מאי פעם, לאחר שכ - 270 קיבוצים פתחו את שעריהם לתופעות המוכרות כאן כ"הפרטה". לאחר שבשנותיה המוקדמות של המדינה, אימצה הממשלה את הקיבוצים והעניקה להם קרקעות בחינם ומים במחירים מוזלים, שינתה המדינה את מדיניותה והותירה אותם לדאוג לעצמם. רבים מהקיבוצים איבדו את יכולת הקיום שלהם, אפילו אם רצו לשמור על שוויון מלא, הם נאלצים כיום לחייב את החברים לשלם עבור מזון ושירותים ציבוריים. חלקם מהווים בית לעסקים המונעים על פי שיקולי רווחיות אשר משרתים קהל לקוחות חיצוני וגובים מחירים כפי שנהוג בשוק.

יתכן שההפרטה תתקדם שלב נוסף: בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת, ואשר צפויה לעלות לדיון בשבועות הקרובים, מוצע שלחברי קיבוצים תוענק בעלות פרטית פורמאלית בנכסי הקהילה, ובכלל זה בבתים בהם הם מתגוררים ובאדמות אותן הם מעבדים. אין ודאות שהצעת חוק זו תהפוך לחוק, בין השאר בשל השאלה האם יש להעביר את האדמות לחברי הקיבוצים בחינם או בתשלום.

 

אולם עצם הגשת הצעת החוק היא קו פרשת מים בישראל, שכן רבים מהישראלים רואים בקיבוץ אחד מאבני היסוד של המדינה ובתושבי הקיבוצים מי שמגלמים את הנחישות לשמור על בטחון המדינה ועצמאותה, ולכן כמי שזכאים לפיצוי כספי. "התנועה הקיבוצית היתה המכשיר העיקרי ליצירת הממלכתיות והריבונות של מדינת ישראל" אומר אפרים סנה, חבר כנסת יוזם הצעת החוק. "לא יעלה על הדעת, שעתה, משזכינו למדינה חזקה, חברי הקיבוצים לא יזכו בתגמול כלשהו על תרומתם למדינה".
הצעת חוק זו מדגישה עד כמה השתנה מצבם של הקיבוצים, ועד כמה השתנה היחס כלפיהם. קהילות אלה, שהן חילוניות ברובן, מילאו תפקיד חשוב בהקמת מדינת ישראל אחרי מלחמת העצמאות בשנת 1948, היו ספק מזון חשוב לאזרחי המדינה ושמרו על גבולותיה הפגיעים. לאורך מרבית שנות ה-60 היו הקיבוצים מנוע צמיחה כלכלי וכוח מוביל בחיים הפוליטיים ובחיי החברה בישראל. הקיבוצים זכו למוניטין מיתולוגיים כמעט מחוץ לגבולות ישראל ומשכו המוני צעירים מאמריקה ואירופה.

 

אולם, בשנים האחרונות כפתה השפעתה הזוחלת של הכלכלה הגלובלית שינויים מסוימים במבנה המסורתי של הקיבוץ. שלמה גץ, מומחה לתנועה הקיבוצית מאוניברסיטת חיפה, אומר שכיום למעלה מ - % 75 מהקיבוצים בישראל גובים תשלום עבור ארוחות; % 82 דורשים תשלום עבור צריכת חשמל; יותר מ - % 25 הנהיגו שיטת שכר דיפרנציאלי, ויותר מ - % 30 מהקיבוצים גובים תשלום עבור שירותי בריאות.
שורשי השינוי הם כלכליים, אך לדברי פרופ' גץ הם מהווים שיקוף נוסף של תהליך ההתרחקות מהערכים הסוציאליסטיים של החברה הישראלית לכיוון של יתר דגש על חומרנות ואינדיבידואליזם. "זה סופה של תקופה", אומר פרופ' גץ.

לאחר שישראל כבשה את הגדה המערבית התנכ"ית ושטחים אחרים במלחמת ששת הימים, הפכה הדת לגורם בעל השפעה חזקה יותר, וממשלות ישראל לדורותיהן החלו להפנות משאבים כספיים מהקיבוצים אל השטחים החדשים. מאחר שהיו דחוקים בכסף, החלו רבים מהקיבוצים ליטול הלוואות מהמערכת הבנקאית. אולם כאשר בנק ישראל החל להעלות את שיעורי הריבית כדי להילחם באינפלציה הגואה באמצע שנות ה-80 ניצבו רבים מהקיבוצים בפני מחסור במזומנים. הממשלה גיבשה תוכנית להסדר חובות הקיבוצים, אולם הנזק כבר נגרם.

בקיבוץ גבת, השוכן למרגלות הגליל, השבר היה עמוק וממושך. לנוכח ממדיו העצומים של החוב, החלו הצעירים לעזוב את הקיבוץ, תוך שהם מקטינים את כוח העבודה וגורמים להאצת התהליך המעגלי של ההתדרדרות הכלכלית. חלה האטה בעסקי החקלאות של הקיבוץ; ומפעל הפלסטיק שלו התקשה להתמודד עם המתחרים. חברי גבת, ששוב לא היה בהישג ידם לספק שירותים קהילתיים בחינם לחברים, דנו בשנות ה-90 על אפשרות ההפרטה ודרך ביצועה, ולבסוף החליטו בשנת 2000 בעד ההפרטה.

 

כיום, הבתים הלבנים המסודרים והגינות הצבעוניות, הם בין הדברים הבודדים שלא השתנו בקיבוץ גבת. קיבוץ גבת שמנה בעבר 600 נפשות, מונה כיום רק 450 חברים, ורבים עדיין עוזבים מידי שנה. כמעט כל השירותים עברו הפרטה - מכבסה, איסוף אשפה, חלוקת עיתונים, חשמל, מים, גז, מזון ואפילו חלק משירותי החינוך והרפואה. "זהו קיבוץ שונה לחלוטין מהקיבוץ בו אני גדלתי" אומר פז ישראל, מנהל הקיבוץ בן ה- 29 שמתגורר במקום כל חייו.
עם זאת, השינוי הגדול ביותר עדיין ממתין בפתח: הפרטת הבתים והדירות של קיבוץ גבת, צעד שרבים מצפים שיתרחש במהלך השנתיים הבאות. הפרטת הדירות תאפשר לחברי הקיבוץ למכור את דירותיהם באופן חופשי, דבר שיחליש באופן ניכר את שליטת הקיבוץ בקבלה לחברות, כוח שהקיבוץ הקפיד לשמור עליו תמיד מכל משמר. כאשר יופרטו הדירות, אומר מר ישראל, "אכן יקוץ הקץ על הקיבוץ כפי שהכרנו אותו עד היום".

היזמות המסחרית היא מקור ברכה לחלק מהקיבוצים. חברי קיבוץ חצרים, באזור הנגב, הקימו את אחת מחברות התעשייה הגדולות בישראל - נטפים - המייצרת ציוד השקיה בטפטוף ומוצרי חממה אחרים ומעסיקה 200 מתוך 420 חברי הקיבוץ. בשנה שעברה עמד היקף המכירות של נטפים, שיש לה 32 חברות בנות הפועלות ביותר מ - 100 מדינות, על 300 מיליון דולר, והיא צופה לגדול ולהתחזק עוד בשנת 2005.

 

קיבוצים אחרים מציעים "שירותי גומחה" בתוך ישראל. במרחק נסיעה קצרה מירושלים, מנהל קיבוץ מעלה החמישה אתר ספא יוקרתי, מרכז ספורט וכושר, בריכת שחיה, אמבטיות חמות, סאונה וסלון יופי - הממוקמים כולם בקצה גבעה המשקיפה למראות עוצרי נשימה. המרכז פתוח לכל מי שיכול להרשות לעצמו לשלם את דמי המנוי השנתיים בסכום של 1,000 $ בקירוב; גם חברי הקיבוץ נדרשים לשלם. קיבוץ מעלה החמישה מנהל גם "מרכז שיקום" לסחלבים. הלקוחות משלמים סכום של עד 10 דולר עבור הטיפול בפרחים שלהם, עד פריחתם. אומר ניר מאיר, יושב ראש קיבוץ מעלה החמישה: "פעם ישראלים עשירים היו נבוכים מהעובדה שהם עשירים; היום הם מציגים את עושרם לראווה".
ככל שתהליך ההפרטה זוחל קדימה, ענייני כספים שולטים בסדר יומו של כמעט כל קיבוץ. בקיבוץ משמר העמק, הנמצא בעמק יזרעאל, אפשרו הרווחים ממפעל הפלסטיק להמשיך לספק את כל השירותים הקהילתיים. למרות זאת, המאמצים לאתר מקורות הכנסה נוספים עוררו את הויכוח האם לפתוח את בית האבות של הקיבוץ לדיירים מבחוץ. "מדובר בכסף, נושא שאף פעם לא הדאיג אותנו בעבר", אומר חן צור, מזכיר הקיבוץ בן 41.

 

הכסף מעסיק גם את חברי קיבוץ גן שמואל, אשר מנהל את מרכז הקניות. קיבוץ גן שמואל הצליח להגיע בעשור האחרון למצב של איתנות כלכלית. ההכנסות המתקבלות משלושה תריסרים בקירוב של חנויות קמעונאיות, הכוללות מרכול המנוהל על ידי הקיבוץ, מהוות כמעט % 30 מההכנסה השנתית של הקיבוץ. יתרת ההכנסה מתקבלת בעיקר ממפעל למשקאות פרי המופעל על ידי הקיבוץ. עסקים אלה מכניסים לקיבוץ מספיק כסף כדי להוזיל את השירותים הקהילתיים, אולם החברים תוהים כמה זמן עוד ישמר מצב זה.

סימן לדאגה מסוג זה בא לידי ביטוי בשנה האחרונה, בגיבוש תוכנית למקרה של הפרטה מלאה שהוכנה על ידי חברי הקיבוץ. התוכנית מפרטת כיצד יחולקו נכסים כמו דירות ובתים; התוכנית תעבור לשלב מעשי רק אם מרבית החברים יצביעו בעד הפרטה מלאה.
מר צנטנר, מנהל הקיבוץ, ומי שמתגורר בו כל חייו, מכנה את התוכנית תוכנית רדומה, ועמדה זו משקפת את תקוותו שהפרטה מלאה לא תהפוך למציאות בקיבוץ גן שמואל. למרות זאת, הוא מסכים בפה מלא לקביעה שאף קיבוץ אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מרוח השינוי. "עלינו להיות בטוחים שנהיה מוכנים לשינוי" הוא אומר.